יום שבת, 1 באפריל 2017

אביגיל וינברנד - הפגינה בעד עליה חופשית ונורתה למוות
13.8.1946 - חיפה










בית העלמין הישן בחוף הכרמל חיפה חלקה ב', שורה 16,   קבר 3 





טכסט


           [ סמל 'ההגנה' ]            אביגיל וינברנד
בת חיה ובצלאל
נולדה  בחיפה
נפלה בעת מילוי תפקידה
ט"ז   באב   התש"ו
בת 19 בנפלה תנצב"ה



ביום 2 באוגוסט 1946 פרסמה הממשלה הבריטית את החלטתה לשים קץ לעליה הבלתי-ליגאלית [= עולים בלתי-חוקיים] לארץ.


"בריטניה לא תסבול את ניצול סבלות הפליטים על ידי המיעוט הציוני" כתבו בעיתוני לונדון. 
כבר בדצמבר 1945 אזלה מכסת 75,000 עולים, שהורשו להיכנס לארץ-ישראל לפי ה'ספר הלבן 'השלישי' [ה'ספר השחור' או 'ספר המעל'] זה של מלקולם מקדונאלד שר-המושבות הבריטי  [עליו נאמר כי היה - נוכל, בזבזן, רמאי, זייפן, בוגד,  'כולו צביעות ותככים של עורך-דין זול הראוי לשרת רק כנופיה של גנגסטרים וסחטנים'].
ממשלת הוד מעלתו ב'נדיבותה' ומתוך השתתפות בסבלות העם היהודי  באירופה אישרה 1,500 'סרטפיקטים' [= רישיונות עלייה] לחודש עבור שנת 1946.
אולם לחץ הניצולים היהודים אשר נאלצו מלחכות לחסדי-נדיבים -  גבר. דרכי אירופה הוצפו פליטים.  
ממשלת בריטניה גייסה את צבאה ואת צייה, ואת מטוסיה ואת ציריה באחת–עשרה מדינות בניסיון לעצור את זרם המעפילים היהודים לארץ והגזירה נגזרה.                
הנציב העליון השביעי והאחרון לארץ–ישראל סיר אלן קנינגהאם הודיע על החלטתו לגרש את העולים=המעפילים למחנות, שהוכשרו לכך בקפריסין בתכנית  שנקראה 'מבצע איגלו'.



באחת בליל ה- 13 באוגוסט 1946 אור ליום ג' הזמין אליו הבריגדיר מפקד הצבא את יושב ראש קהילת חיפה משה גוטל לוין [חתנו של יואל משה סלומון] הודיע לו כי בשעה 7:15 בבוקר תתפרסם הודעה בדבר מדיניות הממשלה לגבי העלייה הבלתי-ליגאלית, ובשעה 4:45 עם שחר תתחיל פעולה לביצוע מדיניות זו.



פקודת הצבא הייתה כי  הדיוויזיה הראשונה של חיל –הרגלים תחל במבצע שעה 4:45  אליהם נספחו טנקים 'שרמן' ופלוגת תותחנים נגד-טנקים, שלא לדבר על אנשי הקשר, שהניחו קווי טלפון בנמל. על אמבולנסים ורופאים צבאיים, וגם על  שתי מכלאות שהוקמו על מזח הפריקה הקטן.


הצי צרף את שתי הצלבניות הסיירת 'מאוריציוס' ואניית המלחמה 'אייג'אקס'  שחנו סמוך לנמל חיפה וכן קבוצה של אניות משחית ששטו בים וכמעט כל סירות המשטרה על ציודן המלא.



בהיוודע הדבר ל'מוסד' [לעליה ב']  הוצאו מידית על ידי 'ההגנה' ארצה שלוש אניות מעפילים [לא נמנו  שתי ספינות שיצאו מאיטליה: 'כ"ג   יורדי  הסירה'=San-Sissimo, ו'חביבה רייק' = Aghois Andrians על 464 המעפילים שנדחסו לתוכה].




מצרפת יצאה SAGOLEM –'סאגולם' היא 'יגור'  ספינת עץ תורכית קטנה. ב'שבת השחורה' = 29 ביוני - 1946 ערך הצבא הבריטי גם חיפוש בקיבוץ יגור {בעקבות הלשנה} וגילה תוך התעללות  [המפקד היה  השוטר הבריטי ריימונד אוסוואלד קפראט המחבוא נשק [= 'סליק']. הנשק [לא מעט]  הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו. 


הספינה  'יגור' ועליה [754][758] מעפילים  עירומים למחצה, הגיעה לחוף הארץ  ובאור יום ב'  12 לאוגוסט [ט"ו באב = חג האהבה]  בפיקודו של הפלמ"חאי ישראל אוורבוך, נגררה על ידי מלחים בריטים והועגנה מחוץ לשטח נמל חיפה, תוך מאבק ונפגעים  כשעל התורן, דגל תכלת-לבן [וכ-  40 חלוצי 'הכשרת הבונים'  ו'השומר-הצעיר'] אך גם תינוקות רבים בהם ארבעה יתומים, גם  350  נשים, באנייה. פליטים שרים את 'התקווה', "שרו גם שירי גטו ופרטיזנים" סיפרה רחל שהייתה שם. 
המלחים הבריטים העמידו משמר של כמה שוטרים ערבים והסתלקו. את  הקברניט הגוי ותשעה מעובדיו  אסרו.  



מיוון יצאה  סירת עץ מפרש הקטנה  ARITAM SLEM MERICA= אריטם סלאם [שנרכשה בפיראוס ע''י יאני אבידוב, שהוסבה  ל'הנרייטה סאלד' =   Henrietta Szold   [רווקה יהודיה  מבולטימור ארצות-הברית, פעילת ציבור בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות, בהקמת ארגון  'הדסה'    ובהובלת 'עלית הנוער'   שהקדישה את חייה ופועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי]. ועליה   543  [ויש האומרים 520] מעפילים בפקוד הפלמ"חאי אריה קפלן [קיפי] שהיה המפקד הראשון של מחנות המעפילים בקפריסין, היא הגיעה לחיפה  בבוקר יום 12 באוגוסט   1946   לרבות 200 ילדים  [בהם 28 תינוקות יונקי שדיים] ו - 120  נשים בהריון. לאחר התנגדות אקטיבית  בה - המעפילים השליכו במלחים מכל המזדמן: דלתות, כדי חלב, ומוטות ברזל,  היא נקשרה ליד אחותה הגדולה ממנה  - 'יגור' והצוות הזר נאסר. 


ומאיטליה הפליגה בפיקודו של אליעזר קליין [טל] האנייה AVANTI  [=קדימה] שנקראה גם 'מריה סרה' [הקדושה מריה, בעלת היסורים] Maria Serra     = אניית משא שנבנתה בשנת 1920 כספינת עץ עם מפרשים. היא 'כתריאל יפה' [על שמו של מלווה אניות מעפילים ורב-החובל  של  'ארי-הים'  =  [Sea Lion, כשמפקד הפעולה הוא  צבי ספקטור, הידועה לנו כסירת כ"ג לוחמי פל"ים והקצין הבריטי {סאר א. פאלמר קצין בריטי ממשמר-החופים שהתלווה אליהם}שנעלמה על כ"ד נוסעיה  בים התיכון  בשליחות סודית של הבריטים - בתי הזיקוק בטריפולי של ווישי בלבנון= {ווישי = עיר בה ישבה ממשלת הבובות של דרום צרפת בראשותו של המצביא והמדינאי הצרפתי הנערץ אנרי-פיליפ פטן ‏ שמונה לתפקידו על ידי שלטון גרמניה הנאצית}.
 AVANTI הגיעה לנמל חיפה ביום 13 לאוגוסט 1946. ועליה 790 מעפילים. [615] מתוכם 604 מעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, אלה שהיו חולים הועברו לבתי-חולים בארץ כולל בני  משפחתם.                                                                                                                                                                                    
ביום 15 לאוגוסט 1946התפרסמה הודעה רשמית: "ספינה נוספת ובתוכה 615  עולים בלתי-חוקיים, הגיעה לחיפה הבוקר, הספינה נקראה 'סאניצ'יאה'  ושמה הוסב ל'כתריאל יפה'. " בת 500 טון .
אנו למדים כי בבוקרו של יום גירוש מעפילי 'יגור' ו'הנרייטה סאלד' נכנסה לנמל חיפה ספינת מעפילים נוספת,  ושמה -'כתריאל יפה', הספינה נקשרה עם ערב לסיירת הקרב 'מאוריציוס' מחוץ לנמל חיפה לאחר, שהמעפילים התגברו על משמר הנוטרים  וסירות משטרה שמרו עליה. אמרו שמחכים לשובן של שתי אניות הצי שנשאו את מעפילי 'יגור' ו'הנרייטה סאלד'  למחנות העקורים, שהוכנו ליד קאראולוס שבקפריסין כדי גם לגרשם לאי יחד עם הבאים אחריהם, כמדיניות.



ביום 14 באוגוסט 1946, יום גירוש מעפילי 'יגור' ו'הנרייטה סאלד' הכריזו הבריטים עוצר על  העיר חיפה.


דיוויזיית חיל-רגלים הוזעקה להבטיח את הגירוש. "חמישים אלף חיילים השתתפו בפעולה הגדולה",  דווחה סוכנות 'רויטר'.
מבצע 'איגלו' החל  - הבריגאדיר-גנרל מק-ניל גרהם  שעמד בראש הכח הימי למלחמה בעליה הבלתי לגלית, הוא החל להכניס את דיוויזיית הרגלים הראשונה באזור הנמל  "כדי לבודדו מהעולם החיצון"  כתב העיתונאי ג'ון קמחי. דיוויזיית חיל-רגלים הוזעקה [אומרים שממצרים] להבטיח את הגירוש.



הצי הבריטי תוגבר. אניות משחית  נראו בים, אניות הקרב 'מאורציוס' ו'אייג'אקס' תפסו עמדות, עשרים מכוניות משוריינות ועליהן תותחים קלים צורפו לכוח "המתיחות בנמל הולכת וגברת, במזח החדש בנמל שפונה עוד ביום א' מכל תנועה אזרחית ונמסר לידי הצבא, עגנו שתי אניות מלחמה מסוג 'ליברטי'- ה'אמפייר רייוול' ו'אמפייר הייווד' [כל אחת 8000 טון] שעל סיפוניהן הותקנו גדרי תיל= כלובים משייטים. לאזרחים אינה ניתנת רשות לגשת לשטח הצבאי בחלק המזרחי של הנמל. סירות מנוע מגודרת תיל הועברו לחלק המערבי של הנמל" כתבו עיתונאי 'משמר' [ ב-  25 בינואר 1948 שונה שם העיתון ל'על המשמר' עד לסגירתו במארס  1995].


השלטונות הבריטיים הכריזו בט"ז באב תש"ו [13 אוגוסט 1946] על עוצר ברחובות חיפה כדי למנוע התגודדות של מחאה,  התקהלויות, הפגנות-זעם והתנגדות  אירעו בישוב העברי - בעיר הנמל - הוכרז עוצר בחלקים היהודיים של העיר. השטח העירוני והנמל הוכרז כשטח סגור. 


המעפילים שהועברו משתי אניות המעפילים לאניות הגרוש, גילו התנגדות.  למשל - מעפילי 'הנרייטה סאלד' השליכו  בבריטים- מכל הבא ליד- דלתות, כדי-חלב, ומוטות ברזל. [הצבא הבריטי השתמש עד אז  בסילוני מים קרים כדי לצנן את  התנגדותם של המעפילים].


'ההגנה' גם היא שברה את העוצר – אלפי אזרחים יצאו לרחובות חיפה להפגין הזדהו ת עם המעפילים שנאבקו גם על רציפי הנמל. 
 תושבי חיפה הזועמים הפרו את העוצר ונהרו לרחובות כדי למחות על הגירוש רוח מרי והתנגדות לשלטון אחזה בעיר חיפה.
ב 14 באוגוסט בשעה  10:15 ערכה המשטרה במרכז המסחרי החדש התקפה באלות כדי לפזר המון של מאות יהודים שניסו לחדור לשטח  הנמל.
ביום  הרע ההוא העלו הבריטים בכוח את המעפילים מהספינות 'יגור', ו'הנרייטה סאלד'  ל'כלובים המשייטים'. הם התחילו בדברי נועם אך עברו לפצצות גז מדמיע ופצצות עשן.
ואניות הגירוש שהיו כאמור מותקנות לכך -  'אמפייר הייווד'   ו'אמפייר רייוול' החלו להעביר את המעפילים לקפריסין.
דיוויזיית חיל-רגלים שהוזעקה להבטיח את הגירוש נכנסה לפעולה. הצי הבריטי הראה תושייה.



בפינת הרחובות התבור – ארלוזורוב  חסם הצבא בטנקים ובמכוניות את רחוב הרצל, וכשניסה קהל של מאות לעבור את המחסומים. קפצו 30 חיילים מהמכוניות, ירו לתוך הקהל בלי התראה. 


אביגיל וינברנד  בת 19 נהרגה ושמונה אחרים נפצעו מכדורי תת-מקלע. זאב כרמי נער בן 14 ומאיר מאלץ בן 30 מתו כעבור זמן מה מפצעיהם בבי"ח רוטשילד בעיר היום רח' שמריהו לוין פינת רח' קסל.
שלושה מן המפגינים נורו מאש החיילים הבריטיים ונהרגו. הפצועים: ירחמיאל מרובצ'יק בן 17 משכונת המעין, יעקב גולדברג בן 21 מרח' טבריה, דוד בורשטיין בן 24 מרחוה הרצל, שלמה שפירא בן 20 מרחוב מיכאל, ישראל ליזרבוב בן 16 מרחוה הרצל, יעקב אהרן בן 21 מרחוב החלוץ.
ב'מכון לבון' מצאתי שהמעפיל נוסף נפטר והוא מהאנייה 'יגור' ושמו: ליאון קלמרוט, בן 40 אשר הורד מהאניה יגור עם חולים נוספים מחמת דלקת ריאות לבית החולים בעתלית, הובא למנוחות ב-18.8.1946 כעבור ימים אחדים מחלתו הכריעה אותו, בחברה-קדישא של חיפה אמרו לי שאין שם כזה].
אביגיל בת חיה חייקה  לבית הורוביץ [בת אהרן מיישעלעס וזהבה זלטה לבית רוזמן] [1901-1990] ובצלאל בן צבי [1898-1975] וינברנד נולדה לחג השבועות  ביום ב' בסיוון תרפ"ז [2.6.1927] בחיפה. הוריה אנשי העלייה השלישית, באו מפולין בשנת 1925 והיו בין ראשוני המתיישבים בשכונת נווה-שאנן שבכרמל המזרחי. משפחת האב בצלאל רובם גרו בנוה שאנן.
תנאי החיים בארץ היו קשים אבי המשפחה היה מובטל ורק מאוחר יותר הצליח להתקבל לעבודה ברכבת בתנאי-עבודה ירודים. 
יש אומרים כי האב בצלאל ואחיו משה ניהלו בית עסק ברחוב יבנה בהדר חיפה.
גם האם נאלצה לסייע בפרנסת המשפחה וכך נשאה אביגיל לבדה בעול הבית והגינה שלידו וגם השגיחה על אחיה הצעיר צבי שמו [קרוי ע"ש סבו, צבי נישא לעטרה לבית קליסקר, שנפטרה רק לפני שנים אחדות]. תחילה למדה בבית הספר העממי תל-חי [רח' טרומפלדור פינת הגליל, שבבנין לידו היה בית הפועלים עד 1946 שאחר הארוע הפך לספריה  שנקראה על שמה, מאוחר יותר  הפך הבניין לקולנוע "עממי" עד היום, והספריה עברה למקום אחר שבשכונת מגוריה], ואחר-כך בגימנסיה 'ביאליק', עברה  לבית הספר לפקידות 'במעלה' - עבדה כחניכה בבית הספר לעבודה ולמסחר שהיום נקרא בסמ"ת שעל יד הטכניון במשכנו הראשון בהדר, [היום שוכן במקום מוזיאון המדעטק] בחיפה, ובגיל 18 התקבלה לעבודה כפקידה בטכניון במזכירות הטכנית. 
לימים עסקה שם  גם בעבודות הדפסה עבור ארגונה - הארגון המחתרתי 'ההגנה'. 
בצד לימודיה ועבודתה הייתה פעילה בתנועת הנוער 'מחנות העולים' אחר-כך ב'נוער העובד'. הצטרפה לשורות 'ההגנה' שם עברה קורס לעזרה-ראשונה  בהדרכת  האם, ושימוש בסוגי-נשק שונים בסדרת אימונים ביערות הכרמל  בהשתתפות האם כמובן. 
השתתפה בסידור מעפילי עתלית בבתים פרטיים לאחר פריצת המחנה,  האסירים=המעפילים 208 במספר  ששוחררו, הוסתרו תחילה בבתי החברים בקיבוץ יגור, ורק אחר כך פוזרו ברחבי הארץ.
[גדוד לוחמי פלמ"ח בפיקוד נחום שריג {סרגיי} איש  קבוץ בית-השיטה יצא מקיבוץ  בית- אורן למחנה עתלית.  מפקד הכוח הפורץ היה נחמיה שיין מקיבוץ עין -חרוד  וסגן מפקד הגדוד יצחק רבין – {מי שלימים היה ראש-המטה-הכללי של צבא-ההגנה-לישראל  השביעי  כולל במלחמת 'ששת הימים' וגם ראש ממשלת ישראל}. נציין כי פריצת מחנה עתלית היה המבצע הראשון של 'תנועת המרי העברי' = ארגון  גג של שלוש המחתרות העבריות בארץ ישראל  לתיאום פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי.  {התנועה פעלה רק כשנה  וזאת, כך יגידו, בגלל פעולה במלון 'המלך דוד' בירושלים}].
השתתפה בהפגנה נגד מאסר אנשי ביריה,  ב- 28 בפברואר 1946 הקיפו הבריטים את ביריה  חשפו נשק ומסמכים של 'ההגנה'.  והחליטו לעצור את כל חברי ההיאחזות, אנשי המחלקה הדתית עשרים וארבעה במספר, תוך  הכרזה על ביריה כשטח כבוש  כלומר אסרו על מגורי יהודים ביישוב.  בתגובה לכך, בליל י"א באדר התש"ו,  הוא 14  במרץ''  עלו אלפי צעירים מכל קצות הארץ אל הישוב" [על מיכל המים בכפר תבור,  התנוססה כתובת ידנית BIRIA BELONG TO AS ] אבל בעיקר מצפת וחיפה, ואביגיל ביניהם [לאחר מאבק בבריטים הצליחו] ובעזרה לקיבוץ יגור.



כאמור ביום ט"ז באב תש"ו = 13.8.1946] העלו הבריטים בכוח מעפילים מהאניות 'גור' ו'הנרייטה סאלד', לאניות הגירוש 'אמפייר הייווד' ו'אמפייר רייוול' להעבירם לקפריסין, 'קול ישראל', תחנת השידור המחתרתית  של 'ההגנה' [לאחר שנפלה תחנת השידור של  מחתרת לוחמי-חירות-ישראל  =לח"י בידי הבריטים {18 בפברואר 1946} בעליית גג ברחוב השומר 3 בתל-אביב]. קראה להפר את העוצר ולהתארגן נגד גירוש המעפילים לקפריסין. אביגיל ואמה היו בין הנענים לקריאה, ונטלו עמן תיק עזרה-ראשונה וירדו מנווה-שאנן לרחוב התבור שבהדר-הכרמל. עד מהרה היו חלק מההמון שצעד לקראת החיילים הבריטיים המזויינים. החיילים פתחו באש ללא אזהרה, ביריות לכל עבר. אביגיל היא בין שלשת הצועדים שנורו ונהרגו באותה הפגנה. כדור פגע בלבה. כל ניסיונות האם להצילה עלו בתוהו והיא מתה בדרכה לבית החולים רוטשילד. 


מנהל הטכניון משנת 1932 המהנדס יליד פולין [1884] שלמה קפלנסקי הנשוי לגרטרוד לבית מנהיים מווינה, זה שבשנת 1912 עלה לארץ ישראל והיה בין חברי הקבוצה הראשונה שהתיישבה במרחביה, [נפטר בגיל 66 בחיפה ונקבר במרחביה].
הוא שספד לה למחרת ההלוויה ואמר בין השאר: ". . . גדלה והתפתחה לעלמה מלאת חן ייחודי וכוח-חיים תוסס, והבטיחה להיות גפן-אדרת [עיברות שם משפחתה] . והנה בצאתה עם אמה להפגנה נגד גירוש פליטי החרב נפלה מכדור רצחני. . . הכדור פגע בלב כולנו. . .  אביגיל תירשם על לוח קורבנות הטכניון, עובדיו וחניכיו".
 במלאות ל' ימים  30 אזכרה בבית הכנסת בנוה שאנן ש. אלבר נשא דברים והחזן ברין קרא פסוקי תהילים,  אחריו הרב מ. מרגלית רב השכונה נ. י. ניפלד מועד השכונה, דוד בר רב האי מועד הקהילה העברית בחיפה א. קאפלאן מנהל ביה"ס [תל-חי]   א. בן צבי מייסדי השכונה.
ופרקי חייה הקצרים נכתבו בחוברת זיכרון. 
 אמה ואחיה דאגו להנצחתה, יסדו קרן ע"ש אביגיל פרס 120 לא"י לחוקרים על עבודת מחקר בתנועת האשה בכלל והאשה העברית בפרט [אוגוסט 1946].
1950 במלאות 4 להירצחה, רשמו את אביגיל  בספר הזהב של קק"ל והוסיפו אמה ואחיה עוד 1000 עצים  ביער המגינים להנצחתה, את הנטיעה הראשונה בכינון החורשה כיבד שלמה קפלנסקי מהתכניון [הביא מעיתנות התקופה מיכה כרמון].
האב, בצלאל, יש אומרים שב 7.11.1946 נישא בשנית למלכה  שורץ-רינברגר


האם חיה המשיכה בפעילותה, ביתה היה מרכז לפעילות קהילתית ציבורית מפלגתית באחדות העבודה - פועלי ציון. 


סוף דבר



מעפילי  'כתריאל יפה' שיועדו לגירוש צורפו לאלו של ספינת ה'כ"ג' = ספינה בשם 'סאן קסטרו' בת 300 טון שנתגלתה ביום 13 באוגוסט, מחוץ למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל [ = תחום לא מוגדר כמרחק הפגיעה של תותח חוף, המרחק עליו יכולה מדינה ימית להגן - החל ב 4 מייל ימי וגמור ב 6 מייל ימי ,לימים, הם רצועת ים המשתרעת לכל היותר 12 מייל ימי, שהם כ-22 קילומטרים] ורק ביום 15 לאוגוסט בבוקר לאחר צמא  נורא נגררה לנמל חיפה ועליה 835  [ 790] מעפילים רובם צעירים [מחציתם גברים, ומחציתם נשים מהן 37 בהיריון, וכ 35  רובם ילדים ומעט זקנים].


שני מעפילים שחו בבוקר יום א' [בזמן העברתם לאניות גירוש – ל'כלובים המשייטים'] לעבר קריית-חיים מרחק של חמישה קילומטר. הם נכנסו לבית הראשון אשר היה שייך לרוע מזלם למחנה צבאי, החיילים מסרום לידי המשטרה שהעבירתם אל בית הכלא חיפה, מה עלה בגורלם?
אמרו שמחכים לשובן של אניות הצי שנשאו את מעפילי 'יגור' ו'הנרייטה סאלד'  למחנות העקורים שהוכנו ליד העיירה קאראולוס שבקפריסין כדי גם לגרשם לאי יחד עם הבאים אחריה, זאת כחלק ממדיניות הממשל הבריטי.
מעפילי שתי הספינות ['כתריאל יפה'  ו'כ"ג יורדי הסירה'] גילו על מזח התנגדות פיזית לגירוש, אך גם ב ”מבול של זעקות, צרחות, וקללות". המעפילים פתחו בשביתת-רעב אפילו מים סירבו לקבל, הצבא הבריטי השתמש גם בסילוני מים מצינורות כבאים  כדי להחליש את התנגדותם. 



ה'אמפייר הייווד' שנועדה למעפילי ה'כ"ג' - זמן קצר אחרי שהפליגה לעבר קפריסין  אירעה בה התפוצצות "שלא גרמה נזקים ולא פגעה באיש", אומרים כי נציגי הגדוד הרביעי של הפלמ"ח  מסרו חבילת חומרי נפץ לנציגי המעפילים  והאחרונים חיבלו בה ביום 18 לאוגוסט 1946 במרכז נמל חיפה וכך עיכבו לימים אחדים את אניית הגרוש.


ו'האמפייר רייוול' הפליגה לבד  ועליה מעפילי 'כתריאל יפה' [היא חובלה עם שובה מאי הגזירה  ב  -22 לאוגוסט 1946 בנמל חיפה, שני 'מוקשי שעון' הודבקו לה על ידי אנשי החבלה של הפלמ"ח. חור שקוטרו כשני מטרים לאורך ומטר אחד לרוחב נבקע בצלעה והיא יצאה לזמן מה מכלל שימוש.
"כעבור ארבעה ימים הפליגה ה'אמפייר הייווד' לקפריסין ואנו הפסקנו את שביתתנו כי לא היה לה טעם עוד" כתב מעפיל מה'כ"ג'  שמפקדו היה מטעם הפלמ"ח ישראל רוזנבאום [רותם] יליד פולין.
ספינת המעפילים הראשונה שהצליחה לפרוץ את ההסגר הבריטי הימי {מבצע איגלו} הייתה ספינת משא קטנה המפרשית "Ill dé la rose" 'עמירם שוחט' [ע"ש אחד מכ"ג יורדי הסירה, [בנם של ראשוני תל אביב הלנה ואהרון] ולעגון בקיסריה ב-16 באוגוסט ב1946, בפיקודו של איש הפל"ים דוד בן חורין כשעל סיפונה 183  מעפילים.

שלמה קפלנסקי  בשנים שקדמו ליסוד המדינה היה חבר בתנועה לשיפור היחסים בין היהודים והערבים  בשנים שקדמו ליסוד המדינה היה אמרו כי מבחינה מדינית, תמך קפלנסקי ברעיון המדינה דו-לאומית, אם כי כתב כי ייתכן שתוצע ליהודים מדינה דו-לאומית בתנאים בהם נאלץ לדחותה ולדרוש עצמאות מלאה ומרו כי היה מאושר כאשר הוכרז על עצמאות מדינת ישראל.



אחרי הפילוג במפא"י = מפלגת פועלי ארץ ישראל מפלגה ציונית סוציאליסטית, הצטרף שלמה  קפלנסקי למפלגת הפועלים המאוחדת מפ"ם ועמד בראש הליגה לידידות ישראל -ברית-המועצות. 

מאיר אמיל מלץ








בית העלמין הישן בחוף הכרמל חיפה.  חלקה ב'  , שורה 16,   קבר 

טכסט
[ סמל 'ההגנה' ], מאיר מלץ
בן משה שמואל
נולד בגרמניה עלה תרצ"ט
חבר ההגנה
נפל במלוי תפקידו
ט"ז באב  תש"ו
בן 30 בנפלו  תנצב"ה





בן משה-שמואל ורייכל [בן חיים נכתב בספר המתנדבים לצבא הבריטי] נולד בתרע"ו (1916) בעיר שבז, אומרים שזו ברעזשאן [בפולנית= Brzeżany] מחוז טרנופול שבמערב אוקראינה [כמאה קילומטרים ממזרח ללבוב]. בשנת  1939 עלה לארץ-ישראל.
בשנת  1940- התגייס לצבא הבריטי, לחיל החפרים יחידה 605 קורפול בחיל ההנדסה. מש"ק מפלוגה 605 של החפרים,  המחנה האחרון בו היה הוא בגרמניה, הוהנפלץ (בוואריה) בדומה לסבא שלי, אנדראה  דייגי,  סביר להניח שהיה במחנה בחלם - לא ניתן לאשרר את זה, מספרו האישי של מאיר בצבא הבריטי 12005,  מספר השבוי 5966. המידע באדיבות טליה קליינר דייגי מנהלת פורום משפחות פדויי שבי של חיל החפרים. 

השתתף בקרבות במצרים ובלוב, נפל בשבי בכרתים  חזר לארץ עם פדויי השבי . כעבור זמן מה הצטרף לארגון 'ההגנה'. החל לבנות את חייו כחיל משוחרר 
התגורר ברחוב מיכאל 3 בהדר חיפה, בט"ז באב תש"ו השתתף בהפגנה בסמוך לביתו, שארגנה 'ההגנה' נגד כוונת הבריטים לגרש את מעפילי 'הנרייטה סאלד', 'יגור', ו-'כתריאל יפה'. על אף שהבריטים הכריזו עוצר, נהרו מאות מפגינים לכיוון הנמל, כדי למחות על ההחלטה.
 הבריטים ירו יריות אזהרה באוויר אולם באש הירי נהרגו שלושה אנשים. מאיר היה ביניהם. 



על 2 החללים האחרים זאב כרמי ואמיל מאלץ מתו מפצעיהם אחרי שפונו לבית חולים רוטשילד. ההלויות התקיימו ביום ד' 14.8.1946 בשעה 1500.


"הוא הובא למנוחת עולמים בחיפה" פורסם ב'יזכור' של משרד-הביטחון.

 זאב כרמי





בית העלמין הישן בחוף הכרמל חיפה. חלקה ב', שורה 16,   קבר 


טכסט
[ סמל 'ההגנה' ], זאב כרמי
בן בתיה ויוסף
נולד בחיפה
חבר ההגנה
נפל במלוי תפקידו
ט"ז באב  תש"ו
בן 14 בנפלו  תנצב"ה





בן בתיה ויוסף כרמי [=ווינמאן] נולד ביום ז' באדר א' תרצ"ב (14.2.1932) בחיפה וסיים את לימודיו בבית-הספר "תל-חי" שבשכונת נווה-שאנן. אחר-כך היה לחניך בקיבוץ מזרע והצטרף לארגון ה"הגנה". 
עד מהרה הצטרף לחברה הקיבוצית ונקלט. בימי חופשותיו הרבה לבקר בבית הוריו ולספר להם על חוויותיו בקיבוץ. במחצית אוגוסט 1946, כשבילה חופשה בבית הוריו, נודע על החלטת הבריטים לגרש שתי אניות מעפילים 'יגור' ו'הנרייטה סאלד' שהגיעו לחוף חיפה.
הדבר עורר רוח מרי והתנגדות בישוב העברי והשלטונות הכריזו על עוצר ברחובות חיפה כדי למנוע התגודדות של מחאה. התושבים הזועמים הפרו את העוצר ונהרו לרחובות כדי למחות על הגירוש. גם זאב הצטרף להפגנה. החיילים והשוטרים התקיפו את המפגינים באלות, בסילוני מים וביריות אש חיה באוויר. באחד הרחובות ירו ללא אזהרה מוקדמת ישר לעבר הקהל ופצעו פצעי מוות שלושה אנשים. זאב היה ביניהם, בן 14 נפגע בירי בכבד הועבר לבית החולים רוטשילד שפ נותח אך בערבו של יום נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בחיפה. הניח הורים ואחות.
בכתבה לזכרו שפרסמו חבריו ב"משמר לילדים" נאמר: "זאב חי את חיינו. התגבר אתנו על כל המכשולים בהם נתקלנו בדרכנו ובכמה מפעלים היה הראשון לביצוע. דמותו תשתקף לנו תמיד מציוריו, שנשארו את נאמנותו הרבה לקיבוץ ואת הקשרים, שקשר אתנו רואים אנו בבירור מתוך ה"חזק ואמץ", ששלח לנו לפני מותו. הגורל האכזר הפריד בינינו אך, דמותו וזכרו יהיו שמורים לעד בלבנו". 
["יזכור", עמ'  506].
[הערה: יש לשים לב להבדלים הקטנים לכאורה בגרסות השונות שלעיל, לאותו אירוע. ע' י'].
ביגון ובזעם ליוותה חיפה העברית ברבבותיה את שלשת הקרבנות שנפלו בהיאבקות הישוב על זכות העלייה לארץ; אביגיל וינברנד, זאב כרמי ומאיר מאלץ.  ביום למחרת הרצח 15 באוגוסט 1946 הועלו הגופות עטופות שחורים על מכוניות,  מתוך הלוויה יצאו כמה אלפי אנשים שניסו לפרוץ להם דרך אל הנמל ופוזרו על ידי המשטרה והצבא. עשרה אנשים נפצעו.  ההלוויה יצאה מרחבת בית החולים רוטשילד, התעכבה ליד בית הכנסת המרכזי הגדול בהדר, שם נשאו דברי הספד רב העיר יהושע קניאל והאדון יהושע ושצ'ינה מארגון הדסה, והמסע המשיך אל פאתי העיר לבית העלמין כפר סמיר, היום נקרא חוף הכרמל.


סיפור זה הוכן על-ידי עודד ישראלי וצמרת-רבקה אביבי.
עודד ישראלי המחפש להנאתו, באמצעות מצבות, סיפורים ארץ-ישראליים של אנשים מן השורה שמתו מוות לא טבעי בין השנים 1850 – 1950, בגלל היותם חלק מן הסיפור הציוני, בידיעתם או שלא.  יליד ותושב רחובות – צייר וגמלאי של שירות המדינה.

צמרת-רבקה אביבי ילידת חיפה, 1958, מוסמכת במדעי החיים, מתעדת אנשים מדברי הימים – אילנות ושורשים.


עם חי ממולדת וקברים
 יורם קניוק

עם המאבד את זכרונו מאבד את חייו
יורם קניוק


אבורביע שלמה - איש אלקים קדוש נפטר מחלשות לב  
נפטר ביום 18.7.1916  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

אבטיחי אליהו  – נפל כנוטר בעבודות גידור גבול צפון
נפטר ביום 23.5.1938, מקום הפטירה סעסע  מקום הקבורה  קבר אחים בבית העלמין טרומפלדור תל-אביב
תאריך פרסום אוגוסט 2013

אבידוב איתן - אצ"ל רצחו במחנה עליה בחו"ל ואביו הביאו ארצה
נפטר ביום 27.9.1947 מקום הפטירה אינסברוק  מקום הקבורה   בית העלמין שמרון [נהלל]
תאריך פרסום יוני 2013

אברונין נחמה – ירתה במאהבה למוות והתאבדה
נפטרה ביום 4.3.1923  מקום הפטירה עין-חרוד  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של עין-חרוד
תאריך פרסום פברואר 2011

 אברך חנה - נרצחה בנפול המטוס שהסיעה מסדום הנצורה
נפטרה ביום 18.7.1948  מקום הפטירה חולות נבי-רובין מקום הקבורה נחלת יצחק גבעתיים
 תאריך פרסום ספטמבר 2014 

אברמוביץ' פניה - נהרגה באסון בתע"ש
נפטרה ביום 25.11.43 מקום הפטירה גבעתיים  מקום הקבורה  בית-העלמין נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2012

אריה אברמסון– נדודים ומחלות, המאסר והמחסור הביאו למותו
נפטר ביום 16.10.1941  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה  בית הקברות של אגודת השומרים,  שיח' אבריק
תאריך פרסום מרץ 2015

אולריך יצחק - קומנדו 51 ;  נפל בקרב
נפטר ביום 5.3.1941  מקום הפטירה  קרן מקום הקבורה   בית-העלמין הצבאי הבריטי בקרן, אריתריאה


תאריך פרסום אוקטובר 2010

אוּרֳקֶביץ יוסף – נורה על ידי בלש יהודי בשירות הבריטים

נפטר ביום 12.10.1939, מקום הפטירה  חיפה, מקום הקבורה   בית העלמין הישן חוף הכרמל. חיפה
תאריך פרסום מארס 2014

אחדותי יצחק – בן הישוב הישן בירושלים נהרג בתאונה בשדות מרחביה
נפטר ביום 4.5.1912    מקום הפטירה  מרחביה מקום הקבורה   מרחביה
תאריך פרסום אפריל 2009


אייזנברג דב ברל - שבוי שנרצח
נפטר ביום 28.6.1944 מקום הפטירה בבית-החולים הצבאי בלומסדורף ליד מחנה שבויים בויטן, שלזיה – מקום הקבורה בית העלמין  קראקוב [רקוביצי]  פולין בחלקת הצבא הבריטי
תאריך פרסום אוקטובר 2014

אינגברמן מאיר – איש כנרת, חלה בקדחת צהובה ומת
נפטר ביום 10.3.1911 מקום הפטירה  םבריה   מקום הקבורה   בית העלמין  הישן בטבריה
תאריך פרסום דצמבר 2013


אכר נתן הוא ארנסט פולק – השטן קיטרג ואיבד עצמו לדעת
נפטר ביום 16.11.1920 מקום הפטירה  ביתניה  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום ספטמבר 2010

אלקאיים אברהם נסים - יליד יפו שנרצח בידי ערבים על אדמתו
נפטר ביום 6.10.1950   מקום הפטירה באר-שבע  מקום הקבורה  קריית שאול
תאריך פרסום ינואר 2010

אמוזיג יוסף - נתלה בשער יפו על-ידי התורכים
נפטר ביום 29.6.1916 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009


אנדרמן אריה – הרוקח שנרצח בגלל קנאה לאשה
נפטר ביום 21.10.1927 מקום הפטירה עין חרוד  מקום הקבורה  עין חרוד
תאריך פרסום יוני 2011

אפטר מאיר– שמש בית-הכנסת של הרש"ס נהרג על-ידי מומרים
נפטר ביום 21.8.1883 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוקטובר 2010

ארקין אליעזר - נפל בהתקפת הפלמ"ח על הרדאר הבריטי
נפטר ביום 21.7.1947  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  מזכרת בתיה
תאריך פרסום דצמבר 2009

באייבסקי אריה – איש ים הרפתקן שלקה בריאותיו ונפטר
נפטר ביום 6.1942 .16. מקום הפטירה בית החולים 'הדסה'  ירושלים   מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים.
תאריך פרסום אוגוסט 2009


בוחרסקי אברהם-ישראל – רצה לקרב את ה"קץ", נפל, נפצע, חלה ומת
נפטר ביום 7.5.1917 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה בית העלמין תר"ן רחובות 
תאריך פרסום ספטמבר 2016

בויד ספנסר אנדריו -  טייס שנרצח עם נוסעיו מסדום
נפטר ביום 18.7.1948 מקום הפטירה  חולות נבי-רובין מקום הקבורה בית העלמין הצבאי  כרמל [חלקת הנוצרים] 
 תאריך הפרסום ספטמבר 2014

בורטנובסקי צבי –יחפן ואנרכיסט שנפל חלל כשומר בגורן
נפטר ביום 5.7.1911 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום אפריל 2009

בילליג לוי -  מרצה לערבית באוניברסיטה העברית נרצח בחדרו
נפטר ביום 21.8.1936 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ספטמבר 2010

בכמהר"ש ניסים - רב טוראי בחיל המשלוח האוסטרו-הונגרי נפל על משמרתו
נפטר ביום 26.7.1917 מקום הפטירה עזה  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2012

בכרך לאה - נהרגה בפיצוץ מלון "קינג-דוד"
נפטרה ביום 22.7.1946  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2010

בלאושטיין יצחק יחיאל – לוחם חירות ישראל שנרצח בידי ערבים
נפטר ביום 19.1.1950 מקום הפטירה עימארה  מקום הקבורה  בית העלמין העתיק בבאר-שבע
תאריך פרסום : יוני 2009

בלקינד מאיר – נפגע מכדור בליבו ונהרג
נפטר ביום  21.8.1936 מקום הפטירה חוות 'האוצר' [ליד כפר-סבא],  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בראשון-לציון
תאריך פרסום :  מארס 2014


בן-עמרם [פראנקל] צבי – חבר האצ"ל שחוסל על-ידי חבריו
נפטר ביום  6.9.1937 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  בית-עלמין [אזרחי] נחלת-יצחק; תל-אביב
תאריך פרסום :  ינואר 2014

בר [בארקר]  - ראה מוריסון

ברגהיים פטר  החלוץ 'המשומד'
נפטר  ביום 24.10.1885  מקום הפטירה ליד גזר מקום הקבורה בית העלמין  הפרוטסטנטי בהר ציון - ירושלים
תאריך הפרסום: אוקטובר 2014

ברגנר – ראה  הררי משה

ברגר יעקב – נפגע למוות בלילה הראשון להקמת חניתה
נפטר ביום 26.3.1938 מקום הפטירה חניתה  מקום הקבורה  בית העלמין בקיבוץ רמת-רחל
תאריך פרסום : יולי 2012

ברל אברהם – נורה מועמד 'השומר'
נפטר ביום 2.6.1910 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  לקברות "השומר" בכפר-גלעדי
תאריך פרסום : אוגוסט 2013


ברנשטיין פרומה ואברהם בנה – נרצחו בביתם
נפטרו ביום 5.4.1920   מקום הפטירה  בני-יהודה בגולן  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן טבריה
תאריך פרסום יוני 2009

 ברסקי משה – נהרג בדרך בין מלחמיה לדגניה
נפטר ביום 22.11.1913מקום הפטירה בין מלחמיה לדגניה  מקום הקבורה  דגניה
תאריך פרסום מאי 2013

ברקוביץ שלמה ראה מושקוביץ יעקב ליב 

גולדברג בנימין-זאב   – נהרג בהגנת תל-אביב
נפטר ביום 25.8.1929 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה תל אביב

גולדברג נעמי – נרצחה בביתה בהתנפלות על המושבה
נפטרה ביום 11.7.1938 מקום הפטירה גבעת-עדה  מקום הקבורה  גבעת-עדה
תאריך פרסום ספטמבר 2011

גושינסקי אהרן החלוץ וחנה בת האיכר ביילסקי  – מתו באהבתם
נפטרו ביום 2.8.1915 מקום הפטירה מטולה מקום הקבורה  מטולה [לימים הועבר גושינסקי לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2009


גרבוביץ'  מיכל–בהייה - זונה  בשירות הש"י, שנחשדה ע"י הערבים בסיוע ל'הגנה' ורצחוה
 נפטרה ביום 30.4.1939 מקום הפטירה טבריה מקום הקבורה טבריה.
 תאריך פרסום : ספטמבר 2015

 גרוס ישראל חיים – מת מהרעלת דם כתוצאה מפציעתו
נפטר ביום 24.7.1939.מקום הפטירה טבריה  מקום הקבורה  טבריה
תאריך פרסום : מרס 2013

גרין אברהם  - רופא  - כינה הרגה אותו
נפטר ביום 25.4.1918   מקום הפטירה  צפת  מקום הקבורה   צפת
תאריך פרסום מאי 2011

גרינפלד מרים – הנערה שהסתלקה על חוף הכנרת
נפטרה ביום 10.10.1916 מקום הפטירה כנרת  מקום הקבורה  כנרת
תאריך פרסום  יוני 2009

גרינשפון  שמעון - נפטר מעקיצת זבוב נדיר
נפטר ביום 5.6.1929 - מקום הפטירה בלפוריה מקום הקבורה בלפוריה
תאריך הפרסום אוגוסט 2015

דודסקו יוסף – איש ניל"י שנרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 21.8.1945 מקום הפטירה  זכרון-יעקב  מקום הקבורה   זכרון-יעקב
תאריך פרסום יוני 2010

 ד"ר די-האן ישראל– נרצח על ידי אנשים בלתי ידועים
נפטר ביום 28.8.1924 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הגלילי שאול [פורמן] – נורה על ידי חייל סודאני בגלות אריתריאה
נפטר ביום 17.1.1946 מקום הפטירה [סמבל ליד] אסמרה אריתריאה מקום הקבורה בית העלמין הר המנוחות ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


הלפרין אברהם- נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 9.12.1885  מקום הפטירה זכרון-יעקב מקום הקבורה זכרון יעקב 

תאריך פרסום אוגוסט 2016

הררי [ברגנר] משה – שומר, צייר -  אע"ל
נפטר ביום 26.3.1921 מקום הפטירה  וינה מקום הקבורה  בית העלמין היהודי בווינה
תאריך פרסום יולי 2012ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הרשלר אהרן – ירו עליו ומת
נפטר ביום 8.1.1873 מקום הפטירה  'משכנות שאננים'  ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

הרשקוביץ משה אליהו - נחנק מעלוקה שתפחה בגרונו
נפטר ביום 8.12.1897 מקום הפטירה עקרון [מזכרת-בתיה]  מקום הקבורה  בית העלמין הישן בראשון לציון
תאריך פרסום מרס 2010

ואן דן-ברג סימור –  קפטן (סרן) פרשים בריטי, נפל בקרב
נפטר ביום 27.10.1917 מקום הפטירה באר-שבע מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי בבאר שבע
תאריך פרסום פברואר 2010

וואגנר ריכרד - נהרג בהפצצה כחייל בחיל-החפרים בצבא הבריטי
נפטר ביום  23.5.1941 מקום הפטירה סודה [כרתים] מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי כרתים במפרץ סודה
תאריך פרסום אפריל 2014

וולדינגר פסח  - עיין רייפר צבי


ויזל דוד - פורעים ערבים רוצצו את גולגלתו
 נפטר ביום 27.8.1929  מקום הפטירה חיפה .מקום הקבורה  בית העלמין היהודי העתיק של חיפה
תאריך פרסום  דצמבר 2013


וייס אליעזר - נהרג בהתקפת טרור בעיצומה של מלחמת העצמאות

נפטר ביום 5.11.1948 מקום הפטירה  רשפון מקום הקבורה  בית העלמין רשפון
תאריך פרסום  אפריל 2016

וינברנד אביגיל  - הפגינה בעד עליה חופשית ונורתה למוות

נפטרה ביום 13.8.1946 - מקום פטירה חיפה מקום הקבורה בית העלמין חוף הכרמל חיפה
תאריך פרסום  אפריל 2017
  
וינר מרדכי [מרכוס] הארולד נרצח על-יד שער שכם
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין על הר הזיתים, ירושלים
תאריך פרסום  אוקטובר  2015


ווייסנברג מאי - קריינית הרדיו מתה מפצעיה בפיצוץ של האצ"ל
נפטרה ביום 3.8.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2011

ווליניץ שמואל - חייו קופחו בידי שליחי השלטון בארץ
נפטר ביום 16.11.1943 מקום הפטירה רמת-הכובש מקום הקבורה קיבוץ רמת-הכובש
תאריך פרסום אפריל 2009

וולמן פנחס – נהרג בקרב
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה רמת רחל מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010

ורבר מנחם - נהרג ממוקש האצ"ל במנהרה ל'בית-הדר'
נפטר ביום 18.6.1947 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  נחלת-יצחק
תאריך פרסום פברואר 2012

זוהר מרדכי – נפל כשומר בכרמי השקדים של המושבה
נפטר ביום 21.7.1917 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2011

זוהר סלה ויוחנן שטאל – אונס ורצח בחולות
נפטרו ביום 28.6.1931 מקום הפטירה סידנא-עלי מקום הקבורה בית-העלמין הישן בתל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ינואר 2012

זידלין מיכאל – נפגע בהחלצו להביא נשק למחניים ומת
נפטר ביום 3.10.1918 מקום הפטירה בית החולים בםבריה מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך פרסום נובמבר 2013


זיונץ מרים - נספתה עם ילדים עולים מטוניס באסון אווירי
נפטרה ביום 20.11.1949  מקום הפטירה דראמאן מקום הקבורה בית-העלמין סנהדריה, ירושלים
תאריך פרסום יולי 2011

זיידנברג חיה -  הוצאה להורג על-ידי לח"י כמרגלת
נפטרה ביום 1.2.1948 מקום הפטירה רמת-הדר מקום הקבורה נחלת-יצחק
תאריך פרסום אוגוסט 2011

זילברמן שמואל אליעזר הנגר – נרצח על-ידי פורעים ערבים
נפטר ביום 6.4.1920  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2013

זליקוביץ אברהם - קודח בארות מים שנרצח עם שני חבריו
נפטר ביום 21.7.1938 מקום הפטירה עין פשחה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום יולי 2009

זלצהנדלר אלימלך ראה וייס אליעזר

זלצמן יוסף - נרצח בדרך בין כנרת לביתניה
נפטר ביום 26.11.1913 מקום הפטירה בין כנרת לביתניה מקום הקבורה  בדרך בין כנרת לביתניה
תאריך פרסום מאי 2009

זלקר דב -  נרצח בלכתו לאוהלו בעיר על הכרמל
נפטר ביום 19223.8. מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה   בית העלמין היהודי העתיק של חיפה ברחוב יפו
תאריך פרסום  פברואר  2013

חדד סנדר - איש  הברזל נהרג בהתהפך עגלתו
נפטר ביום 20.11.1899  מקום הפטירה  באר טוביה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום אוקטובר 2009

חזנוביץ מאיר -  נהרג מאש חברו בקרב מול שודדים

נפטר ביום 20.5.1913  -   מקום הפטירה מרחביה מקום הקבורה הראשוני בית העלמין מרחביה ומאוחר יותר קברות השומרים בכפר גלעדי
תאריך הפירסום יולי 2015



חסון בכור מורה דרך של משלחת שנרצח בסיני
נפטר ביום אוגוסט 1882   מקום הפטירה  עין אבו-רג'ום (סיני) מקום הקבורה  כנסיית סנט פול, לונדון, אנגליה
תאריך פרסום נובמבר  2014

חפץ דינה – ראה קפלן יקותיאל

 טברסקי מרדכי – האדמו"ר הנרצח
נפטר ביום 6.5.1920 – מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
 תאירך הפרסום אפריל 2014

טורנר יצחק – פועל, רועה ושומר, מת מדלקת ריאות
נפטר ביום 28.3.1915   מקום הפטירה  כנרת  מקום הקבורה  כנרת  [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום ספטמבר 2012

טיטלבוים יוסף – איש בטחון; נרצח על-ידי בדווים
נפטר ביום 12.1947. 9 מקום הפטירה ואדי סראר מקום הקבורה יסוד-המעלה
תאריך פרסום  - ינואר 2014

טרידל  יוסף - התאבד עקב תעוקת חוב כספית
נפטר ביום 29.11.1927  מקום הפטירה  על הר הכרמל – חיפה מקום בקבורה חצר בית טרידל בכנרת מושבה 
תאריך פרסום נובמבר 2015

ידידיה אהרון - נפל בקרב על מחנה המשטרה בשרונה
נפטר ביום 22.2.1946  מקום הפטירה  שרונה/ תל-אביב   מקום הקבורה בית-העלמין נחלת-יצחק, תל-אביב
 תאריך פרסום מאי 2013

יורדן פריץ – גיבור מלחמה ואיש העבודה נפל במערכה על סג'רה
נפטר ביום 13.7.1948 מקום הפטירה סבת מקום הקבורה מנחמיה שורת לוחמי קרב סג'רה לימים הועבר לבית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום יוני 2011

יזרעאלי חיים – הרופא שנרצח בעמדו בחזית מושבתו
נפטר ביום 25.8.1929 הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה   באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010


ילובסקי אברהם ילובסקי הנפח שוד ורצח
נפטר ביום 14.11.1888 מקום הפטירה: ואד אל חנין- נס ציונה מקום הקבורה ראשון לציון.
תאריך פרסום נובמבר 2016



ינקו שמעון - נרצח בתגרה על אדמות המושב
נפטר ביום 11.1.1933 מקום הפטירה  קוסקוס-טבעון מקום הקבורה   כפר ברוך
תאריך פרסום יוני  2013


ירובסקי שרגא– מקבוצת גן-שמואל, נהרג ביריה

נפטר ביום 19.1.1919 – מקום הפטירה חוות גן-שמואל מקום הקבורה חדרה 

תאריך פרסום מרץ 2016



ישראל  מיכאל בועז–[וורדר קריסון]- גר שבא לחסות תחת כנפי השכינה
נפטר ביום 17.10.1860 מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2014

כהן אמציה -  נפל בהדיפת תוקפים על עובדי השדה
נפטר ביום 14.7.1938 מקום הפטירה  רמת-יוחנן מקום הקבורה   רמת-יוחנן
תאריך פרסום ינואר 2013

כץ אליהו  – שיאן אולימפי נרצח
נפטר ביום 24.1.1947  מקום הפטירה מחנה אל- מואזי דרומית לעזה מקום הקבורה  רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום יולי 2010

כ"ץ אסתר-רבקה – ישישה שהשיגוה הרודפים והכוה למוות
נפטרה ביום 16.9.1929 מקום הפטירה צפת מקום הקבורה  בית-העלמין העתיק בחיפה
תאריך פרסום יוני 2009

כרמי זאב עיין וינברנד אביגיל 

לבנון משה-יוסף -  נפל כמקלען בקרב 
נפטר ביום 27.3.1948 – מקום הפטירה ואדי ערה מקום הקבורה הר הרצל, ירושלים
תאריך הפרסום ספטמבר 2014

לוביאנוב הרי – מתנדב מקיבוץ חולתא נהרג בדרום ים-המלח
נפטר ביום 6.1.1939 מקום הפטירה  עין ערוס מקום הקבורה   כפר גלעדי
תאריך פרסום מאי 2010

לוי יהודה אריה - חבר לח"י - נרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 15.1.1948 מקום הפטירה  הוד-השרון מקום הקבורה   נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2011

לוי ביאנקיני אנג'לו – קצין צי איטלקי וציוני נרצח
נפטר ביום 21.8.1920 מקום הפטירה  דראעי מקום הקבורה אחוזה משפחתית באזור היהודי בבית העלמין בטורינו, איטליה 
תאריך פרסום אפריל  2012

לוין אלתר - המרגל שחזר מדמשק
נפטר ביום 4.10.1933  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2011

 לויסון אסתר שתילהנדבקה מטיפוס הבהרות בעבודתה בעיר העתיקה בירושלים
נפטרה  ביום  26.3.1917 -  מקום הפטירה ירושלים, מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2017

 לויתן דוד – נהרג על משמרתו בכרם שעל גבול רמלה
נפטר ביום 5.8.1913 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה   בית העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום ינואר 2012

  לוין ישראל - חסיד קרלין שהיה איש לח"י ונרצח על-ידי חבריו
נפטר 24.12.1946 - מקום הפטירה תל-אביב מקום קבורה תל אביב
תאריך הפרסום יולי 2014

לופט-לנצ'יץ צפורה [צ'סיה] – נספתה בתאונת אש באום-אל-עלק
נפטרה ביום 25.5.1922 מקום הפטירה תל-צור מקום הקבורה  קיבוץ גן שמואל
תאריך פרסום אוגוסט 2009

לוקצ'ר ירחמיאל - איש העלייה השנייה שנפל בקרבות סטאלינגרד
נפטר בשנת 1942 מקום הפטירה  סטאלינגרד,  מקום הקבורה  ברית המועצות [לימים הונצח בלוח זיכרון בקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מאי 2009

לזרוביץ חגי – ילד יתום שנהרג בהפצצה איטלקית
נפטר ביום 6.6.1940  מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה נחלת יצחק  . הוריו: הקצין משה לזרוביץ ואשתו ברוריה עם אחיה מנחם קירז'נר שנחטפו על ידי ערבים ממחנה עתלית במאורעות תרצ"ח ונרצחו ב- 17.8.1938 ליד עין הוד נטמנו בבית העלמין של ראשון לציון.
תאריך פרסום אפריל 2011

ליברמן מנוס – נרצח בכרם ביומו האחרון לשמירה
נפטר ביום 22.8.1925 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  רחובות תר"ן
אשתו סימה – מתה בלידתה תאומות בבית החולים 'הדסה' בתל-אביב ביום 25.2.1925  ונקברה בבית העלמין הישן טרומפלדור
תאריך פרסום יוני 2009


לינדהיימר וילהלם נהרג בדרכו למחנה הבראה זמני של 'פדויי-שבי' באנגליה
נפטר ביום 9.5.1945 מקום הפטירה  ROYE  צרפת מקום הקבורה  בית עלמין הצבאי הבריטי קלישי צפון פריס, צרפת
 תאריך פרסום יוני 2015 


ליפשיץ משה - נפטר אחרי תלאות קשות בסבל ומיסורים
נפטר ביום 9.3.1905 מקום הפטירה יבנאל מקום הקבורה  יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012

לישנסקי ישראל – מרפא הבהמות הראשון
נפטר ביום 7.10.1898 מקום הפטירה יפו מקום הקבורה  זיכרון יעקב
תאריך פרסום ספטמבר 2011

לנגר מרסל [מנדל] - מפקד ב'רזיסטאנס' נערף בגיליוטינה בעוון היותו- יהודי, מהגר וקומוניסט 
נפטר ביום 23.7.1943 מקום הפטירה טולוז, מקום הקבורה  טולוז  צרפת 
תאריך פרסום דצמבר 2015


מגיד פסח  – טבע בים
נפטר ביום 16.7.1936 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה בית העלמין נחלת יצחק תל - אביב

תאריך פרסום מאי 2016

מדליא יהודה ליב – נשרף בטחנת הקמח בפלוג'ה
נפטר ביום 14.7.1907 מקום הפטירה פאלוג'ה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום אוקטובר 2012


מדמוני שלמה  כדור אחד פגע בערפו בהלכו מזרחה
נפטר ביום 16.1.1939  מקום הפטירה בדרך לכפר השילוח מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2016 

ד"ר מוסקוביץ אברהם צבי – טבע בואדי
נפטר ביום 19.3.1916 מקום הפטירה  בין בן-שמן ללוד  מקום הקבורה   רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום מאי 2009,

מוצרי אלגרה – נורתה, נאנסה ונשחטה
נפטרה ביום 28.3.1938 מקום הפטירה סג'ור מקום הקבורה  בית העלמין האזרחי חיפה חוף כייאט.
תאריך פרסום יוני 2012

מושקוביץ יעקב ליב  - טבעוני עד מוות
נפטר ביום 20.12.1929 מקום הפטירה  הר כינרת,  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום אפריל 2011

מוריסון, קיטל, [קטלינג]  בר [בארקר] ופלטשר – שוטרים בריטיים שנרצחו    
נפטר ביום 9.9.1936 מקום הפטירה גבול הצפון,  מקום הקבורה חיפה [דרך יפו] בית העלמין הפרוטסטנטי
תאריך פרסום פברואר 2014

מזי"א אליהו רוניא  - מת כשחלה בברחו ממאסר בדמשק
נפטר ביום 18.10.1919 מקום הפטירה  ירושלים,  מקום הקבורה   הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום נובמבר 2011


מזרחי אברהם - במקום חופה הרגוהו הערבים


נפטר ביום 20.8.1929 – מקום הפטירה ירושליםמקום הקבורה  הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2017

מיטלמן אריה -  חייל ה'גדוד העברי' שטבע בירדן
נפטר ביום 18.4.1919 מקום הפטירה  צמח  מקום הקבורה   בית העלמין הבריטי בהר הצופים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

מילמן מרדכי – ארצישראלי שנפל בשורות הבריגדה הבינ"ל ה-15
נפטר ביום 5.9.1938 מקום הפטירה  אברו  מקום הקבורה   סיירה פאנדולס, ספרד
תאריך פרסום ינואר 2011
מינקוב זלמן אהרן– מראשוני הפרדסנים  מת צעיר ופתאום
נפטר ביום 22.11.1911 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה רחובות
תאריך פרסום יוני 2016

מלמד שמעון ראה קורנגולד ישראל

מלץ מאיר אמיל ראה וינברנד אביגיל 

ממש"י ראה שמואלביץ מנחם-מנדל

מרגולין אליעזר –נרצח על-ידי חייל פולני
נפטר ביום  28.6.1942 מקום הפטירה  גן-יבנה  מקום הקבורה   גן-יבנה
תאריך פרסום דצמבר 2011

משקיט מרדכי-ישראל  ראה לינדהיימר וילהלם  
תאריך פרסום יוני 2015

נוביק אהובה  [נבות] - נפטרה מרוב צער וייסורים
נפטרה ביום  27.11.1915 ? מקום הפטירה מִצְפָּה מקום הקבורה מִצְפָּה?
תאריך הפרסום אוקטובר 2016


נזרי נסים –נהג מונית שנורה למוות
נפטר ביום 31.10.1941– מקום הפטירה ארבל מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך הפרסום יולי 2016

ניטשיוף חנה – גרת-צדק שנהרגה מרימון-יד נטוש
נפטרה ביום 27.8.1918 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום יולי 2009

ניימן [מנוחין] שיינדל– הרעילה את עצמה לדעת
 נפטרה ביום 8.11.1910  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית העלמין תר"ן – רחובות
תאריך פרסום יולי 2009

ניסנוב יחזקאל – נפל על משמרת הכבוד הלאומי
נפטר ביום  23.2.1911   מקום הפטירה  וואדי פיג'אס  מקום הקבורה   –יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012


סנדלר יהודה –נפל על משמרתו באדמות בית-הלל 

נפטר ביום 25.1.1941 – מקום הפטירה בית הלל מקום הקבורה בית הלל 
תאריך פרסום מרס 2017

סבתני [Savtani] משה - הוצא להורג על-ידי ה"הגנה"
נפטר ביום 5.5.1940  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום פברואר 2010

סגלוביץ משה –  שומר-רוכב שנהרג על משמרתו בשדות
נפטר ביום 20.6.1918 מקום הפטירה מרחביה  מקום הקבורה  מרחביה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2013

סדובסקי אריה  - נרצח בנסעו בשליחות מסחר לעקבה

נפטר ביום  2.3.1940 מקום הפטירה  כורנוב מקום הקבורה בית-העלמין לחללי מגורשי ת"א-יפו במלחמת העולם הראשונה בכפר-סבא

תאריך פרסום ינואר  2010.


סולומונס  לזרוס-ליונל חייל יהודי ב "קלעי המלך "
נפטר ביום  21.8.1918 מקום הפטירה הדרדנלים [כנראה]  מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי  St. Germain au Mont d'or ליד העיר ליון, צרפת
תאריך פרסום פברואר 2015


 סחרוב ישראל - איש הצבא התורכי, נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 23.10.1917 מקום הפטירה בית החולים "שערי צדק" ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום דצמבר 2009

סלנט רבקה –  נפטרה ממלריה
נפטרה ביום 21.7.1894 מקום הפטירה בית החולים ראשון לציון מקום הקבורה  ראשון לציון 
תאריך פרסום אפריל 2015

סלע פנחס – תוך עבודתו נחטף, נשדד, והוכה למוות

נפטר ביום 28.12.1950 מקום הפטירה נחל אבוב מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת יצחק

תאריך פרסום אפריל 2012
עדין מיכאל -  נורה בגבו על ידי מתנקש ערבי ו'משפט השמונה'
נפטר ביום 26.7.1939 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום ינואר 2013

עמיאל רינה [סול]  -  נרצחה ב'גן-הוואי'
נפטרה ביום 8.1947. 10 מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2012
                                         
ענתבי אלברט - "ראיס אל יהוד" - מגדולי השתדלנים בארץ שנבגד
נפטר ביום 4.4.1919 מקום הפטירה איסטנבול מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי באיסטנבול
תאריך פרסום יולי 2009

פאייר שמואל – כרטיס עלייה לגן עדן
נפטר ביום 1942. 24.6 מקום הפטירה מאוריציוס מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי סנט מרטין במאוריציוס
תאריך פרסום נובמבר 2009

פדרמן שמואל [הרברט] – נפל בפעולת פשיטה מאחורי קווי האויב
נפטר ביום 24.10.1943 מקום הפטירה קאלימאנוס מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי הבריטי ברודוס
תאריך פרסום נובמבר 2011

פולונסקי אריה - שוטר-חרש נרצח ע"י האצ"ל
נפטר ביום 30.5.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2009

פולני יצחק - סמל משטרה יהודי שנהרג מידי איש לח"י
 נפטר ביום 2.4.1944   – מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חוף הכרמל חיפה
תאריך הפרסום מאי 2014

פולציק מרדכי– חניך "השומר-הצעיר" נהרג באסון התפוצצות ליד ים-המלח
נפטר ביום 9.4.1942 מקום הפטירה עין-גדי מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום  יולי 2010

פומרנץ מרים - נערה ירושלמית שנהרגה בהפגזה בריטית
נפטרה ביום  10.5.1918. מקום הפטירה כפר-סבא מקום הקבורה  בית-העלמין לחללי מגורשי יפו בכפר-סבא
תאריך פרסום דצמבר 2012

פורביס ג'וזף אדוארד  - שוטר בריטי שנפל בליווי שיירת הנציב העליון
נפטר ביום 11.6.1923 מקום הפטירה יסוד-המעלה מקום הקבורה בית העלמין הבריטי פרוטסטנטי בנצרת
 תאריך פרסום  אוקטובר 2013

פורטוגלי מנדיל נפל האקדח ופלט כדור שקלע בצווארו
נפטר ביום 13.1.1917 מקום הפטירה בית-גן מקום הקבורה [המקורי יבנאל] 'קברות השומר', כפר גלעדי
תאריך פרסום ינואר 2015

פורמן שאול ראה הגלילי שאול
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


פיין בנימין - מגדל אתרוגים שאע"ל
נפטר ביום  23.5.1909 מקום הפטירה ראשון-לציון. מקום הקבורה  בית העלמין הישן ראשון-לציון
תאריך פרסום  אוגוסט 2013
                                           
פיינברג יוסף – ממייסדי ראשון לציון מת משברון לב
נפטר ביום 25.3.1903 מקום הפטירה יריחו מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט 2009

פינקלשטיין אלעזר – נורה על ידי רועה ערבי ומת מפצעיו
 נפטר ביום 20.4.1916  מקום הפטירה בן שמן  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ינואר 2013
פכטר בן עמי – נפל בשיירת יחיעם
נפטר ביום 27.3.1948 מקום הפטירה כברי מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום  ספטמבר 2012

פלדמן מרדכי – ירייה אחת פגעה בלבו
נפטר ביום 12.10.1936 מקום הפטירה  רמת ישי מקום הקבורה  בית העלמין הישן בקיבוץ יגור
תאריך פרסום  דצמבר 2010

פלטשרראה מוריסון

פפר נחום– נהרג בתאונת מטוס
נפטר ביום  נפטר ביום  31.12.1936  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה נהלל [גבעת שמרון] 
תאריך פרסום   מרס 2013
פרוינד אליעזר - בן יבנאל שנפל בפלישה לסיציליה
נפטר ביום  1943 ,17.7  מקום הפטירה  סיראקוז מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי בסירקוז . סיציליה 
תאריך פרסום   אפריל  2013

פרידמן שמואל - פועל ושומר נרצח בגבול זרנוגה
נפטר ביום 23.7.1913 מקום הפטירה נס ציונה מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2010

פריצקר ישראל – אנשי לח"י רצחו אותו
נפטר ביום 3.9.1943 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום מרס 2011

צדק נחמה – אחות שנרצחה בבית החולים הממשלתי
נפטרה ביום 18.8.1936; מקום הפטירה  יפו; מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום יוני 2012

צונגר יעקב – תעלומת רצח
נפטר ביום 13.3.1937 מקום הפטירה  תל-נוף , מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום יולי  2013

צורף שלמה-זלמן – נפל חלל ממכת חרב בלכתו לבית הכנסת
נפטר ביום 16.9.1851  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

קבלי  כוכבא -  נהרגה מפגז ירדני בהניקה את תינוקה
נפטרה ביום 10.7.1948; מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  הסופי  הר  המנוחות - ירושלים
תאריך פרסום   ספטמבר 2013

קוברט חנה - נספתה בספינת המעפילים 'מפקורה'
נפטרה ביום 5.8.1944  ; מקום הפטירה  הים השחור, מקום הקבורה  הים השחור
תאריך פרסום יולי 2013

קורנגולד ישראל ו מלמד שמעון -  דם גיבורים נשפך
נפטרו ביום 12.4.1909 מקום הפטירה  סג'רה מקום הקבורה סג'רה [לימים הועבר קורנגולד לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מרס 2012

קיטל, [קטלינג]  -  ראה מוריסון


קליי דב – נפל חלל בדמי עלומיו בהגנת המושבה
נפטר ביום 25.2.1915 מקום הפטירה  מלחמיה מקום הקבורה   מנחמיה
תאריך פרסום דצמבר 2010

קפלן יקותיאל דינה  חפץ -  נהרגו על ידי בנה המשתולל  מאהבה
נהרגו ביום 8.1.1919 מקום הפטירה   רחובות מקום הקבורה   רחובות תר"ן מזרח
תאריך פרסום  אוקטובר 2013

קפרא יונה [חממי] – הנרצח הראשון במושבה
נפטר ביום 2.10.1910 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה רחובות- תר"ן
תאריך פרסום מרס 2011

קראוזה אליהו - שבוי שנרצח
נפטר ביום 17.5.1944 מקום הפטירה במחנה שבויים בויטן, שלזיה  מקום הקבורה בית העלמין בחלקת הצבא הבריטי קראקוב [רקוביצי]  פולין
תאריך פרסום אוקטובר 2014

קרופיק בנימין – נרצח בביתו על-ידי שודדים
נפטר ביום 2.5.1920 – מקום הפטירה מרח' מקום הקבורה בית העלמין הישן של זיכרון-יעקב
תאריך הפרסום אוגוסט 2014

קרייר שלמה– לוחם מהגדוד הראשון של הפלמ"ח נפגע מירי צלף ערבי
נפטר ביום 15.5.1948 מקום הפטירה מאליכיה מקום הקבורה בית העלמין צפת
תאריך הפרסום מאי 2015

קריסון וורדר -ראה מיכאל בועז ישראל


קרלינסקי יעקב -  צעיר שנפל חלל


נפטר ביום 5.5.1881 - מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה בית העלמין תר"ו רחובות
תאריך הפרסום דצמבר 2016

קרמין מיכאל – נהרג בזמן הרעשה אווירית
נפטר ביום 14.1.1917  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בבאר שבע
תאריך פרסום מאי 2009
  
רוזין בנימין-צבי – שרפו את גופו באש עם גווילי תורה
נפטר ביום 25.8.1929 מקום הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה  באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010

רוזמן [מוגילביץ] ישראל [קאלוגר] – הקרבן הראשון של השמירה בגדרה
נפטר ביום 13.8.1890 מקום הפטירה  גדרה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום ספטמבר 2009

רוזנבאום יצחק - נהרג על קידוש השם על סף ארץ הקודש
נפטר ביום 26.11.1946  מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום מאי 2010

רוזנפלד משה – בן מנחמיה שנרצח בידי כנופיית אל-קאסם
נפטר ביום 7.11.1935 מקום הפטירה הר הגלבוע מקום הקבורה  בית העלמין הישן של עין חרוד
תאריך פרסום מאי 2009

רוזנפלד שלמה-יצחק ובנו בר כוכבא – נורו למוות על ידי בן מושבתם
נפטר ביום  8.9.1942 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום מרץ 2015

רוטציגל בנימין  -  רופא שנפל על משמרתו
נפטר 16.2.1866 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום יולי 2014

רוקבן  [מזרחי] קדיה - הוצאה להורג על-ידי האצ"ל
נפטרה ביום 8.3.1947  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית-העלמין של תימני מרמורק
תאריך פרסום נובמבר 2010

ריבלין אליהו-יהושע – גוייס לצבא  התורכי  כעוזר לרוקח ונפטר מכולירע
נפטר ביום 24.5.1916  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי בבאר שבע
תאריך פרסום אוקטובר 2014

רייפר צבי – חייל 'גבעתי' שנהרג בהגעת 'אלטלנה'
נפטר ביום 21.6.1948  מקום הפטירה  בית דגון מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת-יצחק גבעתיים.
 תאריך פרסום ינואר 2015

שוויגר דב  [בערעלי] – 
מראשוני "השומר" - כרע נפל
נפטר ביום 12.4.1909 מקום הפטירה [מצפהביה"ח הסקוטי בטבריה מקום הקבורה טבריה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום יולי 2011



שוויקי יעקב וג'ורג' סטאנפילד  בלייק  – שומר וגיאולוג נרצחו באחד מסיוריהם
נפטרו ביום  4.7.1940  מקום הפטירה נחל חימר מקום הקבורה הר הזיתים/ בית הקברות הפרוטסטנטי בהר-ציוןירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2009

שוורץ מרדכי - נתלה על-ידי הבריטים
נפטר ביום   16.8.1938 מקום הפטירה כלא עכו מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום דצמבר 2010

שטאל יוחנן ראה זוהר סלה

שטמפפר רבקה ראה סלנט רבקה

שטרנגלז דב– נפל בהתקפת האצ"ל על מחנה צבא בריטי
נפטר ביום   27.12.1945 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ספטמבר 2011

שיטרית אסתר –  הקרבן הראשון של מאורעות תרצ"ו בחיפה
נפטרה ביום 23.4.1936 מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  חיפה
תאריך פרסום אפריל 2013

ר' שמואל אהרון ואשתו וויטא – שודדים הרגום
נפטרו ביום  2.12.1899 מקום הפטירה שכונת אבן ישראל  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  נובמבר 2009

שמואלביץ מנחם מנדל - תעלומת מותו - הקבר הראשון בכנרת
נפטר ביום 25.5.1911 מקום הפטירה כינרת מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום נובמבר  2012

שמוקלר שרה – הקדחת הצהובה הרגה אותה
נפטרה ביום 6.5.1919 מקום הפטירה יסוד המעלה  [ביה"ח 'הדסה'  צפת] מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום יולי 2010

שניידרוביץ יהודית - ילדה שנפטרה ממחלה
נפטרה ביום 2.5.1913  מקום הפטירה באר-טוביה מקום הקבורה בית העלמין 'טרומפלדור' תל-אביב.
תאריך פרסום מאי 2014

שעהנבוים [עץ הדר] ישראל-חיים – יליד הארץ שנרצח בשכונתו
נפטר ביום   9.4.1881  מקום הפטירה 'מאה שערים' ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  פברואר 2012

שפושניק שניאור – בדווים הרגו אותו
נפטר ביום   12.12.1919 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג'– כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שקולניק אהרן– נהרג בחפרו באר
נפטר ביום  10.3.1929 מקום הפטירה יבנה מקום הקבורה  בית-העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום מאי 2011

שר אהרון – בהתקלות עם בדווים נפגע ונהרג
נפטר ביום 6.2.1920 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג' –כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שרמיסטר יואב – נספה בהפצצה הגרמנית במושבה
נפטר ביום  15.1.1918   מקום הפטירה פתח-תקווה מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום מאי 2011