יום חמישי, 1 ביוני 2017


 מלכה סנדלר שמתה מהכשת נחש
 11.1.1895 מטולה






בית העלמין הישן של מטולה

טכסט:
פ' נ'
ה  נ  ע   ר  ה     מ  ל  כ  ה
ב ת  ר"  א ל י ה ו  ס נ ד ל ר
יום ט"ו לחודש טבת תרנ"ה
ת.  נ.  צ.  ב. ה
מקרא
פ' נ'= פה נטמנה
תרנ"ה [= שנה בה  ט''ו טבת יוצא ב  11 בינואר 1895 ככתוב]


בארץ-ישראל התהוותה אוכלוסייה דלילה אך גם מגוונת, מורכבת מצאצאי בני הקווקז, הבלקן, תורכיה, ערב, הלבנט וצפון אפריקה [המגרב], חלקם הלכו כלעומת שבאו וחלקם נשארו. 
הארץ לא מנתה יותר   מכ -250,000  נפשות – בליל של עמים ודתות בעיקר בצפון הרחק מעין השלטון העות'מאני.

מטולה [יש הכותבים מתולה] מושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שוכנת על גבעה המשקיפה [ ואולי מכאן שמה המשקיפה לרחוק, מערבית, אום תללה] על הרי הגליל, החרמון, עמק החולה ועמק עיון.  מטולה כיום מוקפת בגבול עם הלבנון ממזרח, צפון ומערב. 
מדרום לה – שטחי  מדינת-ישראל [שגבול שיפוטה מועצות אזוריות: 'גליל עליון' לקיבוצים,  ו'מבואות חרמון' למושבים], בקצה הצפוני של אזור 'אצבע הגליל', שהיא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח מדינת ישראל. הכולל את עמק החולה ורצועה מזרחית מהרי נפתלי של הגליל העליון. גבולות האזור: במערב ובצפון גבול ישראל-לבנון, במזרח רמת הגולן ונהר הירדן, ובדרום קו דמיוני בין קיבוץ מלכיה במערב לקיבוץ גונן במזרח.
דמויית שלוחה של הגליל העליון הישראלי ועמק החולה [האזור צורף לשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנת 1924  בהסכם בין שתי המדינות שבחסותן המנדטים באזור, המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון והמנדט האנגלי על ארץ ישראל.  כינויה ניתן לה בשל צורתה הצרה והמוארכת [כמעין אצבע] הבולטת צפונה לתוך תחום השטח הצרפתי.
עמק החולה תופס את מרבית שטח  'אצבע הגליל', מצפון לו עמק עיון ובקעת הלבנון, מדרום בקעת כינרות, רמת הגולן ממזרח, והרי נפתלי ממערב.

בשנת 1893 לאחר יריית הרובה הגורלית [מרד האיכרים] בראשון-לציון,  נציג הברון רוטשילד הפקיד יהושע אוסוביצקי המורה ממקווה-ישראל ותושב ראש פינה רכש את שטח האדמה של מטולה [סיפרו כי הייתה זו יוזמה משותפת של הברון רוטשילד ושל חברת יק"א 'חברת התיישבות היהודים'  = Jewish Colonization Association - J.C.A שנוסדה בלונדון בשנת 1891 על ידי הברון מוריס הירש, במטרה לסייע  ולקדם את יישובם של יהודים מהגרים במיוחד מארצות בהן הם  עשויים להיות נתונים להתקפות אנטישמיות ולסבול פוגרומים=   אלימות כנגד יהודים, לפגיעה בנפשם וברכושם אז דובר על פליטי האימפריה הרוסית לחלקים אחרים בעולם בעיקר באמריקה הצפונית  אך גם הדרומית [הרוב בארגנטינה].
תהליך יישובם מחדש של מהגרים אלה כלל הקמת מושבות עבורם על חשבונו
 בשנת  1896 מסיבות כלכליות  חל שינוי במדיניות יק"א כלפי ארץ-ישראל והוחלט לכלול אותה במסגרת הארצות הנתמכות על ידי החברה. סיוע זה כלל מתן הלוואות למושבות נזקקות בארץ, מעזרה זו נהנו  בשנים  1866  – 1869 המושבות נס-ציונה= היא ואדי-חנין [1883], משמר-הירדן [1890], וחדרה [1891]. ואדמות מטולה בכלל הפעילות, נרכשו מצידוני אפנדי עשיר ונוצרי בשם ג'אבור ביי. בשטח זה ישב כפר בשם אומטאוללה ובו יותר ממאה משפחות דרוזיות על אדמה חכורה - אריסים על שטח של 15 אלף דונם, בדד ישכון הכפר בין מוסלמים לנוצרים.

מספרים כי הדרוזים תושבי המקום ובעליו במשך שנים רבות הוכרחו למכור את כפרם בגלל מצבם הכלכלי הקשה, ובגלל והמריבות שביניהם כי  המיעוט הדרוזי [חמולות, שבטים, ועדות שאינם בעלי מכנה משותף {להוציא היותם מוסלמים} עם נטייה מתמדת למאבק בין-סיעתי ופנים-עדתי] הדרוזים האשימו את מעיין מתולה- מעיין הגורם לכל השותה מימיו  לבוא לידי ריב ומדון.

נמנו ומכרו את הכפר, את אדמותיו ואת רוב בתיו לנוצרי בתנאי, שישאירם על האדמה כאריסים תמורת רבע או חומש מהיבול אלא, בהיותם אנשים עזי נפש ויהירים התחמקו מלמלא את התנאים ובכל מיני דרכים ואמצעים, התאמצו שלא למסור לקונה הנוצרי אפילו אגורה שחוקה אחת. 

הדרוזים חמושים היו  ואכן סירבו למסור שליש מהיבול כמקובל – ובעל הקרקע הנוצרי פחד לסלקם - הוא ידע כי אם לא יגבה את המס תעבור האדמה לרשות הסולטן התורכי  - נפשו קצה בחוכרים שכאלה, לא יכול היה להרחיקם ולא לגבות מהם את מס 'החומש', חיפש קונה לרכוש  חסר ההכנסות והציע לפקידות הברון הצרפתי-יהודי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הוא 'הנדיב הידוע', שהתעניין ברכישת קרקעות לקנות אדמה זו.  

 הדרוזים בודדים לנפשם הכריזו שכל מי שיבוא לכפר וינסה לרכוש את אדמותיו, מות יומת.
זקני העיר צפת מספרים על התקפה שאירעה בשנת  1838, אז התנפלו הדרוזים על היהודים ושדדו אותם.

יהושע אוסוביצקי  בחן אפשרות להרחיק את האריסים הדרוזים מאדמתם  ופתח במשא ומתן שנמשך כארבע שנים עם שייח' הכפר בסוף חתם על הסכם; אומרים כי הם סיימו את המשא ומתן [=מו"מ] בזכות המרד הדרוזי בסוריה נגד המשטר העות'מאני זה שפרץ בשנת תרנ"ו 1896 [לא של הסולטן אל-אטרש שהיה בעיקרו נגד הצרפתים, אחרי מלחמת העולם הראשונה] מעין חוזה שלפיו יבואו יהודים ויעבדו את אדמתם לצד הדרוזים שימשיכו לעבד את שדותיהם. 

"ויהי היום –– ויבוא פקיד המושבות למטולה ושק מלא זהובים במרכבתו. וכמו במקרה נזדמנו שם פקיד צבא וחיילים, שבאו לעצור את המשתמטים מעבודת הצבא והיו מוכנים לאסור את הממאנים לחתום על שטרי-המכירה. מובן שכולם חתמו על השטרות, ואחרי כמה ימים עזבו יותר משש מאות נפשות את כפר מולדתן" כתב 'השילוח' בשנת תרנ"ז [= ירחון עברי  שנוסד בשנת 1896 בברלין במימון עיקרי של קלונימוס-זאב ויסוצקי, יצרן התה הגדול ברוסיה הצארית] שתמך במשנתו של אחד-העם הוא אשר-צבי גינצברג   'ציונות רוחנית' – יוזם כתב-העת]  מפי איש הגליל, המחנך יצחק אפשטיין [שבהתערבות משה לילינבלום נמנה בין השישה ששלח ה'נדיב הידוע' מאודסה ארצה  ללמד חקלאות ובהיותו בראש-פינה נשא לאשה את תלמידתו רחל לבית וידנפלד, בת המושבה]. 

מספרים כי לאחר רכישת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת לכפר הדרוזי. וכשפרץ המרד הדרוזי כנגד השלטון התורכי. הדרוזים שבכפר הצטרפו למרד, ובכך בא הקץ על היישוב המשותף.
בקורות  הרישמיים צויין המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 הוא יום ראשון בשבוע ה' בסיון תרנ"ו.
בחודשי הקיץ שנת תרנ"ו העפילו ועלו למטולה שישים איש, [יש המדייקים  59 מתישבים] מיעוטם בעלי משפחה, ורובם רווקים, אל המקום ההיסטורי עמק עיון הנזכר בתנ"ך [מלכים א', פרק ט"ו].  כל הרווקים שאושרו על ידי הרופאים ופקידות 'הנדיב הידוע' לקבל קרקע במטולה ולהיות איכרים נתבקשו להתחתן אותה שנה.
כעבור זמן מה כנראה ממחסור בהקצאת קרקע לקולוניסטים- המתישבים, הורתה פקידות ה'הנדיב הידוע' כי על 15 איכרים מתוך השישים שבמטולה לעבור למושבה יבנאל שהחלו לייסדה [תאריך יסוד יבנאל -  אוקטובר 1901], 'לפי רצונם החופשי ככל שיבחרו בינם לבין עצמם',  וכך היה –ואילו לנותרים השלימה 'הפקידות' את מאתיים הדונם המובטחים ועברו לבתים חדשים  - שני חדרים בלי נוחיות, בחצרות בלתי מגודרות,  ללא רפת ומחסני תבואה - גם בלי מטבח ולול, אותם השלימו על חשבונם ונכנסו לחובות כי הנשים לחצו. בתחילה היו רובם בתי חימר.
המושבה יושבה על ידי משפחות יהודיות שבאו גם ממושבות של 'הנדיב הידוע' כמו ראשון-ציון וזיכרון-יעקב  - "בערב ראש חודש סיון  [תרנ"ו] נקראו לבית הפקידות בזיכרון-יעקב שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה ומנהלה האדון יעקב בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו 
לאיכרים במושבה החדשה מטולה"  פרסם עיתון 'הצבי' [1896] שנוסד בשנת 1884 בירושלים על ידי אליעזר בן-יהודה  ['מחייה השפה העברית']. 
לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע  אליעזר בן-יהודה לקרוא למקום 'עם סגולה' כשם הבת הראשונה שנולדה במושבה. [אבל בכוונו ל 'דבר-ערך' או ל'אוצר' ] אומרים כי זו בתם של מניה [מרים] לבית ציזיק ויעקב זייגרמכר [לימים שעני, ראש מועצת מטולה]. הוצע גם 'מצפה בנימין' על שם אברהם-בנימין אביו של  הנדבן הידוע אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כדוגמת זיכרון-יעקב, ומזכרת-בתיה, או שמות ציוניים כמו ראשון-לציון או פתח-תקווה,  אך שם המקום נשאר עד היום כמשהו הדומה לשם הקודם 'אומתאללה' – מטולה [יש וכתבו מתולה מלשון תל או פרשנות נוספת מטללים-מטולה].

הדרוזים כאילו נעלמו - הם  נשאבו אל המרד בשלטון העות'מאני ואל הקרבות נגד הנוצרים בלבנון, [כבר במאה ה-  17 כתב בלֶז פסקל = Blaise Pascal  ‏ מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף צרפתי ובקיצור איש מדע רב-תחומי,  כי  ”רק מתוך אמונה דתית מסוגלים בני אדם לבצע מעשי רשע בשמחה" והם עשו זאת ולא רק מתוך אמונה דתית].

את בקתות החמר של האריסים תפסו היהודים שהגיעו למקום, [באו גם הלכו]. אחר נהרסו הבקתות, ומהנדס הברון יהודי צרפתי, תכנן והקים עם בנאים טמפלרים מחיפה רחוב ראשי, עם בתי-אבן פשוטים, הדבר עורר מורת רוח בקרב המתיישבים מדוע נגרעה העבודה העברית ממלאכת הבנייה.

כאשר שבו הדרוזים  ממעשיהם  בצפון, בחפשם גם מקלט מנקמת הנוצרים, מצאו שם את היהודים. ולדרוזים היה נשק, ניסיון קרבי ואופי לוחמני, ולפיכך רבו ההתנגשויות.

בשנת  1896 מסיבות כלכליות  חל שינוי במדיניות יק"א כלפי ארץ-ישראל והוחלט לכלול אותה במסגרת הארצות הנתמכות על ידי החברה. סיוע זה כלל מתן הלוואות למושבות נזקקות בארץ, מעזרה זו נהנו  בשנים  1866  – 1869 המושבות נס-ציונה= היא ואדי-חנין [1883], משמר-הירדן [1890], וחדרה [1891]. בשנת 1899 פנה הברון רוטשילד במכתב רשמי להנהלת יק"א וביקש שתקבל תחת חסותה את מפעלו בארץ-ישראל משום שהוא "רואה בה חברה המתאימה לניהול המושבות".  בין הצדדים נערכו הסכמים בנוגע לכספים שיעביר הברון רוטשילד ליק"א בעבור תמיכתה במושבותיו שבארץ-ישראל. סוכמו דרכי-עבודה משותפות - נקבע כי תקום ועדה ארצישראלית [Commission Palestinian]   בראשה יעמוד הברון רוטשילד. ההסכמים הללו יהיו בתוקף משנת 1900 . 

הנהלת יק"א [= חברת התיישבות היהודים ] הזעיקה מנס-ציונה [היא 'נחלת ראובן'], ובפי הערבים  וואדי אל-חנין את  שמואל [סמי] הוכברג לשעבר מורה במקוה ישראל, שחברת כי"ח [=כל ישראל חברים] הפנתה להקים שלוחה חינוכית בית ספר בטבריה וגם תמך בהקמת בית החולים של אדון פוליאקוב שהזניק את מצב הבריאות במקום. הוכבערג משתדל לגשר בין הניצים והוא זה שסייע להשגת הסכמי מטולה חדשים,  יוני 1902, [עיתון הצפירה 30.6.1902] להסדיר את המחלוקת עם הדרוזים ולהביא קץ להתנקלויות שגבו מחיר דמים. ובנילווה נמסר גם דבר קניית אדמה הנחוצה לאיכרים הוסדר, כלומר השינוי שחוללו הוכברג ושותפיו בהסכמי אוסוביצקי הראשונים].

"אין פלא ששנים רבות סבלה מטולה מהתקפות הדרוזים ומחיר רב בכסף ובדמים שילמו המתיישבים בעד ההתנהגות הבלתי-מחושבת של פקידות הברון הגאה"  מתוך הספר 'תולדות 'ההגנה'.  
בהתקפות של הדרוזים הם היו טוענים את הרובים על ידי מילוי דרך קנה הרובה , ובערבים " היינו מתאספים לוקחים כסתות וכרים על הראש והולכים לישון בלילה בבתים המרכזיים במושבה, בית פרידמן ובית יעקובזון שם נשים שהיו שומרות סביב סביב והגברים הבטיחו השמירה סביב.
                               
הברון רוטשילד רצה מושבה שתהיה בנויה על שריריהם של גברים חסונים, בעלי ניסיון של חמש עד עשר שנים לפחות בעבודה חקלאית, המחפשים נחלה לשבת בה – הובטח מאתיים דונם לראש משפחה [לפלחה] ובמקובץ נבנו בתים פשוטים, רפת וגם בהמת עבודה.
כיחידה כלכלית חישבה זאת הפקידות כהלוואה שיש להתחיל לפרוע מקץ השנה הראשונה ולא. . . 
הברון ופקידיו לא חמלו על הבאים. המקום היה קשה והאנשים קשים התנאים קשים וההלוואה – הלוואה. 

במקביל הקים הברון את ה'ערבייטר שוללע' = ' בית-ספר עמלני-חקלאי'  שייסד בשנת 1895 במושבה זיכרון-יעקב זאת כדי להכשיר צעירים במשך שלוש שנים לעבודת האדמה למושבות העתיד כמו דוד גולדברג ופישל זליקוביץ שהיו  בין מייסדי מלחמיה [1901]. גם הנער טוביה קרופיק [לימים בנאי במושבות הברון רוטשילד] ביניהם. כשישים תלמידים היו בהם פרץ הרצנשטיין שנשאר בזיכרון-יעקב, נשא את צ'רנה לאישה. נפטר כ"ט ניסן תרס"ט [1909] ממחלה. כתבו.  
השבט הבידואי עזב את חיי האוהלים וקובע מושביו בחצר  היא החאצ'ר.

סיפורה של משפחת רבינוביץ מתחיל במוסקבה באמצע המאה ה 19. משפחה יהודית אמידה ונכבדה בשם רבינוביץ יושבת בקרמלין ועוסקת ברקמת מדי קצונה הגבוהה והצאר בכבודו ובעצמו בחוטי זהב וכסף  אומרים כי זו הסיבה לישיבתה במוסקבה בתקופה שיהודים הורשו לשבת רק ב'תחום המושב'.
בא היום, אחד מזקני משפחת רבינוביץ החליט לעלות לארץ הקודש, להתיישב בירושלים ולהמתין שם למותו. בדרך קשה ורבת תלאות בתנאי התחבורה של אמצע המאה ה 19 וסבא רבינוביץ מצרף אליו כנהוג וכרגיל את אחד מנכדיו, בחור צעיר שיעזור לו לעבור את תלאות הדרך בשלום ושאר סידורים שעל חלקם לא יסופר כאן משום היותם שייכים לשני גברים במצוקת פרישות.
הסב ונכדו מתגלגלים בדרכים ומגיעים מקץ ימים רבים, שלמים והעיקר בריאים לירושלים. הם מוצאים מקום לגור בו, בין יהודים כמובן, הנכד עוזר לסבו להתקין את הדירה וכשהכול מוכן מגיע זמנו של הסב לשוב לרוסיה, הנכד מציע לסב לטייל קצת בארץ לפני נסיעתו ולבקר בקהילות היהודיות בצפת, חברון, וטבריה [וגם ביפו המעורבת, עיר החטאים].
הסב מסכים, ושוב השניים מתגלגלים בדרכים על גבי חמורים ופרדות ומגיעים בשעה טובה לצפת. הקהילה היהודית בצפת פותחת בפניהם את דלתותיה, הם מבלים בנעימים [כולל רקדנית העירום  צחת-העור, הארמנית]. 
יום אחד בא הנכד רבינוביץ לסבו ומספר לו שהוא מאוהב בצעירה מקומית רוצה לשאתה לאישה. משפחתה של הנערה מסכימה לשידוך ונערכת חופה כדת וכדין אבל צנועה. 
מגיעה שעתה של האישה הצעירה ללדת והיא יולדת בן אך אין היא עומדת בקשיי הלידה ומתה ולוויה לה צנועה. 
הבן היתום מקבל את השם אליהו רבינוביץ. האב הצעיר שהיה מאוהב באשתו, לא מסוגל לטפל בבנו, בהיותו שבור מצער, הוא משאיר את התינוק בידי הורי האם השכולים ושב לרוסיה למוסקבה. הסבים  הורי הכלה  מוצאים לתינוק מינקת ערביה והילד גדל ופרח.  
האב ברוסיה שומר על קשר מכתבים ואף העביר כספים לצרכי בנו וגם כשהוא מקים משפחה חדשה ברוסיה הוא ממשיך לשמור על הקשר. עוד פעם אחת בא אבא רבינוביץ לארץ כשאליהו רבינוביץ, בנו  נעשה בר מצווה. אז מגיע האב מרוסיה לחגוג את המאורע אבל כשהוא שב לרוסיה ניתק הקשר ואין יודע מה עלה בגורלו וכספו.

אליהו רבינוביץ מגיע לגיל 15 – 14 ואז הולכים סבו וסבתו מצד אמו לעולמם ומשאירים אותו ערירי בעולם. בקהילה בצפת מחליטים שעליו ללמוד מקצוע, להבדילו ממקבלי ה'חלוקה' ומוסרים אותו לסנדלר להיות לו לשוליה. הנער אליהו לומד בשקידה את מקצוע הסנדלרות, מתמחה בו, פתח סנדלריה משלו ושמו יוצא לתהילה כסנדלר מומחה. השנים עוברות, הנער מגיע לפרקו ונושא לו לאישה נערה מצפת ושמה ריזיל -שושנה שמשפחתה, גודמן, משפחה שהיגרה מאוסטריה לצפת והם נתיני  האימפריה האוסטרו-הונגרית. יש האומרים, שבשנת 1875 אליהו הסנדלר יליד צפת 1854 המכונה אליקו חרז"ק כבן 21 צעיר נשוי לריזייל ללא ילדים, משוייך לכולל וואהלין מאלדווא. [מפקד  מונטפיורילזוג צעיר נולדים ילדים ארבעה בנים ובת [מה עם מלכה?], חנוך {Hainech}, יהודית [לימים קוזווינר שנולדה בשנת 1898], ראובן, נחום ומרדכי שנולד ברומניה שנת 1903 [?]  [הסדר והשמות לפי אתר GENI].

ומצאתי כתוב כי אחיו של חנוך סנדלר הוא נחום סנדלר מיבנאל, חנוך סנדלר נישא לחיה ילידת העיר צפת. בקיצור – רשת סבוכה.

השנה היא 1896 ובקהילה בצפת עובר הקול שפקידי הברון מחפשים בעלי מלאכה מומחים לאכלוס מושבה חדשה בצפון, המושבה 'עם-סגולה' [שלימים תשנה את שמה למטולה].
בסוף הקיץ הם מגיעים למטולה. יחד עם משפחתו באים עם הזוג רבינוביץ גם עם האישה ואחיה הצעיר למשפחת גודמן. אליהו הסנדלר פתח בית מלאכה ועבד ועוד בעלי מלאכה ושירות, בישוב הקטן גם הספר וינשטיין, וגן ילדים למדו על ההדר שעור על תפוז ופרדס "והבאנו תפוזים קילפנו ועשינו ריבה ועשינו סירטוטים, ורקמנו תפוזים עם חוטים זהובים" ספר לארכיון ותיקי הישוב בגליל בית גן יבנאל יעקב לישנסקי המטולאי רוקח הקונפיטורות.

סבלו כחלוצים את סבלם, אולם כשבתו בת ה  14 של אליהו, מלכה, ננכשת על ידי נחש וכל המאמצים להצילה עולים בתוהו -הסבל גואה. 
התורכים שולטים בארץ ותדיר מרחף החשש פן יילקחו הגברים הצעירים לעבודת הצבא התורכי. אשתו של אליהו רבינוביץ, נתינה של האימפריה האוסטרו-הונגרית עולה לצפת משכנעת את הקונסול האוסטרי [משטר הקפיטולציות באימפריה העות'מאנית מאפשר זאת] להנפיק לבעלה ולילדיה תעודות המעידות על היותם נתיני האימפריה שלו והיות והתהלך אינו כשר לגמרי, משנה המשפחה את שמה  לסנדלר על מנת לטשטש את העקבות.
"אליהו רבינוביץ, סנדלר מומחה הוא וכולם במטולה מכירים אותו כאליהו הסנדלר  - הוא משנה את שמו לסנדלר. וזהו שם המשפחה עד היום". אמר לי נינו מוסה סנדלר.

גרסה שונה במקצת סיפר עודד סנדלר, מצאצאי ר' אליהו: "התורכים, רדפו אחרי מישהו בשם רבינוביץ שחטא כלפיהם, אין יודע במה, וכצעד של זהירות, פן יחשבו התורכים את אליהו רבינוביץ לאותו רבינוביץ שהם מחפשים, הוחלף שם המשפחה לסנדלר".

קורבנה השני של מטולה הייתה בתו בת 14 של  הצפתי ר' אליהו סנדלר, האלמן

"נכישת נחש נשארה אחד המאורעות המחרידים והבלתי נשכחים. כל ילד בבית-הספר במטולה ידע לספר בהתרגשות על הילדה האומללה מלכה סנדלר, שהעלתה נשמתה הטהורה אחרי שנחש ארסי פגע בה”. כתב בספרו  ד"ר יעקב רוזן [רזניק] יליד המושבה  - 'מטולה' .


רבים במושבות הגליל ידעו לספר על ליל השבת אותו יום שישי [ואולי מוצאי שבת אצל האשכנזים?].  המר והנמהר של מטולה, רבים נהרו לנשף  שערך אליהו הסנדלר  וחגג ברוב פאר והדר את יום כלולותיו השני בהדר, מבשלת בעלת שם הובאה מצפת להכנת הסעודה. השולחנות היו ערוכים כדת וכדין. אף השתייה נתקיימה כהלכה, כ'חסידים'. ר' אליהו סנדלר היה יהודי שמח ועליז. שמחתו באותו נשף הייתה רבה. הוא סלסל בגרונו פזמונים שונים, אף יצא במחולות, ומשך אליו את הניצבים מסביב [הנשים והבתולות ממקומן הציצו מבעד לחרכים העשויים לכך] . 

אישה  - תפקידה העיקרי לרצות את בעלה כלומר להיות  עקרת בית מסורתית בחברה פטריארכלית= משפחה {ממעמד הביניים} שבה האב מהווה מרות וסמכות שחלה על נשים {להוציא אימו}, ילדים, ורכוש.  נשים מוטב שתעסוקנה במשק הבית, ילדו ילדים {זכרים} ואם אפשר גם לגדלם {את הזכרים לתורה} {נשים עניות יותר - שיצאו לעבוד} אם כי בדרך כלל הנשים נפטרו צעירות  והבעלים 'שרוי בלא אישה אי-אפשי'  כאימרי חז"לנו  - נשאו  בשידוך אישה שנייה וגם שלישית, רצוי מתוך המשפחה {כמו האחות הצעירה של הנפטרת}, "ביקש את ידה" אמרו במקרה הטוב, וברע 'אומר לאבי המיתני/ וביד זקן אל תתנני' כך חזרו והתפללו ילדות-בתולות ישראל כפי שכתב  המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק [בשיר 'לא ביום ולא בלילה'] ולדוגמה,
אשתו  הראשונה של יעקב-צבי פייגלין מתה עוד ברוסיה- אישה צעירה יפהפייה בת שלושים ושלוש  שילדה ארבעה ילדים  - [דודם, ישראל פיינברג {מהעיירה קורסק} נשוי היה לאחות המנוחה, וגם חתנו של האח הבכור] הבן הרביעי שמואל בן 12.
אשתו השנייה שבאה איתם מרוסיה נסתלקה לעולמה בארץ במשמר-הירדן, אחריה מת בנה הקטן שנולד במשמר-הירדן, אשתו השלישית אותה נשא במשמר הירדן, אלמנה, ואם לבת קטנה.    

הבת הגדולה של יעקב-צבי פייגליןשעלתה יחד עם המשפחה מרוסיה  נישאה בהיותם בירושלים לבנו לשל האיכר  מנחם  מנדל אברמוביץ [שלאביו קראו יהודה הוכמן] מראשון-לציון, משמת בעלה נישאה לאיכר חיים רוטמן מחדרה ילדה בת ובנים אך הבת מתה, ולאחרי מספר שנים הלכה  גם  האחות לעולמה. 

הבת השנייה, אסתר, נישאה לאחד מאיכרי מטולה  דוד קרון שמת מקדחת-צהובה  הותיר אחריו בת שהתקשתה בלידה הראשונה ומתה. אסתר נישאה שנית,  ל בן-ציון גולדשטיין ונולדו להם בת מוריה [לימים אורבך] ובן שכילד נשרף במושבה. 

לאריה-ליב לובובסקי מיסוד-המעלה  היו שלוש נשים בארץ:
הראשונה הייתה מסעודה לבית עבו מצפת. לבני הזוג נולדה עדלינה, אך מסעודה לא עמדה בקשיי החיים ביסוד-המעלה ועזבה לבית הוריה בצפת. 
מאשתו השנייה, מרים לבית רוזנפלד, נולדו עמינדב, אליאב, והדסה, אחרי מותה של מרים, נשא את ברוריה לבית לברקוביץ' אלמנת זלמן וינר [שנקבר בביירות]  אלמנה צעירה ממטולה, אם לילדה בת שנה - אסתר. [כשהשתדכה לאריה-לייב, הציעו הורי הבעל המנוח  {-נעמי ומיכל (מיכאל) וינר} לאמץ את אסתר, וכך היה {לימים הייתה זו אסתר לויט 'הדודה של החיילים'} . רק נסיים כי  לברוריה  ואריה-לייב נולדו עוד שבעה ילדים: אברהם, דניאל, עזיאל, פנינה, תקווה, מרים  ומרדכי

והספור, כשחזר לביתו אבי הילדה – הוא  אליהו הסנדלר [האמא, לא נחשבה במגדר זה הכלה?] 

פתח את הדלת וחשכו עיניו 'פינסטער אין מיין אוייגן' כמו שאימי עליה השלום הייתה אומרת,  על הסדין הלבן שהיה פרוש על מחצלת-הקנים שהונחה על הקרקע [במקום הריצוף, כדרך העניים] כמצע למיטה, שכבה בתו, ישנה שנת ישרים. לצדה נראה נחש שרף, ארסי, צפעון אמיתי,  הנח לו בשקט ובמנוחה. מנוע היה להתנפל על המזיק מאחר שנשקפה סכנה לנערה, מיהר, האב אל המצע ותפש בסדין, כדי לנער את הזוחל המבעית, להרחיקו מבתו ולמחוץ אחר-כך את ראשו. אך באותו רגע תקע הנחש את שינו הנוראה בילדה הישנה, אך גם הספיק לזנק מן הסדין לעבר מבקש נפשו ולהכישו בכפו.

הנערה נאבקה עם מלאך המוות שעות אחדות. בשרה המורעל הכחיל. אחר-כך התנפח, עד שעלתה את נשמתה הברה והזכה למרום. 

האב עצמו סבל מכאובים וייסורים במשך ימים אך ניצל ממוות. ההכשה השנייה החדירה מנת רעל קטנה בבשר האב כי רוב הארס חלחל בגוף הילדה שנספתה כאמור.

"הלילה ירד נחש מהגג ונשך את שכני שניצל בנס, ובמקום אין אפילו רופא ולא רפואות" סיפר אחד האיכרים.
'השרץ בא מן המקום הסמוך  שנקרא  'תל-אל-חייה' [ =תל הנחשים].' אמרו
בשנת  1935,  ארבעים שנים לאחר המאורע, סיפרה העיתונאית חמדה בן-יהודה [ילידת בילורוס [1873] כביילה יונס, שהייתה בעברה גם בל וגם פולה, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה אביו של איתמר בן אב"י. כשאשתו הראשונה הייתה אחותה דבורה] את ששמעה.

 סיפור זה הוכן על-ידי עודד ישראלי וצמרת-רבקה אביבי.
עודד ישראלי המחפש להנאתו, באמצעות מצבות, סיפורים ארץ-ישראליים של אנשים מן השורה שמתו מוות לא טבעי בין השנים 1850 – 1950, בגלל היותם חלק מן הסיפור הציוני, בידיעתם או שלא.  יליד 1933 ותושב רחובות – צייר וגמלאי של שירות המדינה.
צמרת-רבקה אביבי ילידת חיפה, 1958, מוסמכת במדעי החיים, מתעדת אנשים מדברי הימים – אילנות ושורשים. 


עם חי ממולדת וקברים
 יורם קניוק

עם המאבד את זכרונו מאבד את חייו
יורם קניוק


אבורביע שלמה - איש אלקים קדוש נפטר מחלשות לב  
נפטר ביום 18.7.1916  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

אבטיחי אליהו  – נפל כנוטר בעבודות גידור גבול צפון
נפטר ביום 23.5.1938, מקום הפטירה סעסע  מקום הקבורה  קבר אחים בבית העלמין טרומפלדור תל-אביב
תאריך פרסום אוגוסט 2013

אבידוב איתן - אצ"ל רצחו במחנה עליה בחו"ל ואביו הביאו ארצה
נפטר ביום 27.9.1947 מקום הפטירה אינסברוק  מקום הקבורה   בית העלמין שמרון [נהלל]
תאריך פרסום יוני 2013

אברונין נחמה – ירתה במאהבה למוות והתאבדה
נפטרה ביום 4.3.1923  מקום הפטירה עין-חרוד  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של עין-חרוד
תאריך פרסום פברואר 2011

 אברך חנה - נרצחה בנפול המטוס שהסיעה מסדום הנצורה
נפטרה ביום 18.7.1948  מקום הפטירה חולות נבי-רובין מקום הקבורה נחלת יצחק גבעתיים
 תאריך פרסום ספטמבר 2014 

אברמוביץ' פניה - נהרגה באסון בתע"ש
נפטרה ביום 25.11.43 מקום הפטירה גבעתיים  מקום הקבורה  בית-העלמין נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2012

אריה אברמסון– נדודים ומחלות, המאסר והמחסור הביאו למותו
נפטר ביום 16.10.1941  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה  בית הקברות של אגודת השומרים,  שיח' אבריק
תאריך פרסום מרץ 2015

אולריך יצחק - קומנדו 51 ;  נפל בקרב
נפטר ביום 5.3.1941  מקום הפטירה  קרן מקום הקבורה   בית-העלמין הצבאי הבריטי בקרן, אריתריאה


תאריך פרסום אוקטובר 2010

אוּרֳקֶביץ יוסף – נורה על ידי בלש יהודי בשירות הבריטים

נפטר ביום 12.10.1939, מקום הפטירה  חיפה, מקום הקבורה   בית העלמין הישן חוף הכרמל. חיפה
תאריך פרסום מארס 2014

אחדותי יצחק – בן הישוב הישן בירושלים נהרג בתאונה בשדות מרחביה
נפטר ביום 4.5.1912    מקום הפטירה  מרחביה מקום הקבורה   מרחביה
תאריך פרסום אפריל 2009


אייזנברג דב ברל - שבוי שנרצח
נפטר ביום 28.6.1944 מקום הפטירה בבית-החולים הצבאי בלומסדורף ליד מחנה שבויים בויטן, שלזיה – מקום הקבורה בית העלמין  קראקוב [רקוביצי]  פולין בחלקת הצבא הבריטי
תאריך פרסום אוקטובר 2014

אינגברמן מאיר – איש כנרת, חלה בקדחת צהובה ומת
נפטר ביום 10.3.1911 מקום הפטירה  םבריה   מקום הקבורה   בית העלמין  הישן בטבריה
תאריך פרסום דצמבר 2013


אכר נתן הוא ארנסט פולק – השטן קיטרג ואיבד עצמו לדעת
נפטר ביום 16.11.1920 מקום הפטירה  ביתניה  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום ספטמבר 2010

אלקאיים אברהם נסים - יליד יפו שנרצח בידי ערבים על אדמתו
נפטר ביום 6.10.1950   מקום הפטירה באר-שבע  מקום הקבורה  קריית שאול
תאריך פרסום ינואר 2010

אמוזיג יוסף - נתלה בשער יפו על-ידי התורכים
נפטר ביום 29.6.1916 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009


אנדרמן אריה – הרוקח שנרצח בגלל קנאה לאשה
נפטר ביום 21.10.1927 מקום הפטירה עין חרוד  מקום הקבורה  עין חרוד
תאריך פרסום יוני 2011

אפטר מאיר– שמש בית-הכנסת של הרש"ס נהרג על-ידי מומרים
נפטר ביום 21.8.1883 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוקטובר 2010

ארקין אליעזר - נפל בהתקפת הפלמ"ח על הרדאר הבריטי
נפטר ביום 21.7.1947  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  מזכרת בתיה
תאריך פרסום דצמבר 2009

באייבסקי אריה – איש ים הרפתקן שלקה בריאותיו ונפטר
נפטר ביום 6.1942 .16. מקום הפטירה בית החולים 'הדסה'  ירושלים   מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים.
תאריך פרסום אוגוסט 2009


בוחרסקי אברהם-ישראל – רצה לקרב את ה"קץ", נפל, נפצע, חלה ומת
נפטר ביום 7.5.1917 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה בית העלמין תר"ן רחובות 
תאריך פרסום ספטמבר 2016

בויד ספנסר אנדריו -  טייס שנרצח עם נוסעיו מסדום
נפטר ביום 18.7.1948 מקום הפטירה  חולות נבי-רובין מקום הקבורה בית העלמין הצבאי  כרמל [חלקת הנוצרים] 
 תאריך הפרסום ספטמבר 2014

בורטנובסקי צבי –יחפן ואנרכיסט שנפל חלל כשומר בגורן
נפטר ביום 5.7.1911 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום אפריל 2009

בילליג לוי -  מרצה לערבית באוניברסיטה העברית נרצח בחדרו
נפטר ביום 21.8.1936 מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ספטמבר 2010

בכמהר"ש ניסים - רב טוראי בחיל המשלוח האוסטרו-הונגרי נפל על משמרתו
נפטר ביום 26.7.1917 מקום הפטירה עזה  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2012

בכרך לאה - נהרגה בפיצוץ מלון "קינג-דוד"
נפטרה ביום 22.7.1946  מקום הפטירה ירושלים  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2010

בלאושטיין יצחק יחיאל – לוחם חירות ישראל שנרצח בידי ערבים
נפטר ביום 19.1.1950 מקום הפטירה עימארה  מקום הקבורה  בית העלמין העתיק בבאר-שבע
תאריך פרסום : יוני 2009

בלקינד מאיר – נפגע מכדור בליבו ונהרג
נפטר ביום  21.8.1936 מקום הפטירה חוות 'האוצר' [ליד כפר-סבא],  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בראשון-לציון
תאריך פרסום :  מארס 2014


בן-עמרם [פראנקל] צבי – חבר האצ"ל שחוסל על-ידי חבריו
נפטר ביום  6.9.1937 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  בית-עלמין [אזרחי] נחלת-יצחק; תל-אביב
תאריך פרסום :  ינואר 2014

בר [בארקר]  - ראה מוריסון

ברגהיים פטר  החלוץ 'המשומד'
נפטר  ביום 24.10.1885  מקום הפטירה ליד גזר מקום הקבורה בית העלמין  הפרוטסטנטי בהר ציון - ירושלים
תאריך הפרסום: אוקטובר 2014

ברגנר – ראה  הררי משה

ברגר יעקב – נפגע למוות בלילה הראשון להקמת חניתה
נפטר ביום 26.3.1938 מקום הפטירה חניתה  מקום הקבורה  בית העלמין בקיבוץ רמת-רחל
תאריך פרסום : יולי 2012

ברל אברהם – נורה מועמד 'השומר'
נפטר ביום 2.6.1910 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  לקברות "השומר" בכפר-גלעדי
תאריך פרסום : אוגוסט 2013


ברנשטיין פרומה ואברהם בנה – נרצחו בביתם
נפטרו ביום 5.4.1920   מקום הפטירה  בני-יהודה בגולן  מקום הקבורה  בית-העלמין הישן טבריה
תאריך פרסום יוני 2009

 ברסקי משה – נהרג בדרך בין מלחמיה לדגניה
נפטר ביום 22.11.1913מקום הפטירה בין מלחמיה לדגניה  מקום הקבורה  דגניה
תאריך פרסום מאי 2013

ברקוביץ שלמה ראה מושקוביץ יעקב ליב 

גולדברג בנימין-זאב   – נהרג בהגנת תל-אביב
נפטר ביום 25.8.1929 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה תל אביב

גולדברג נעמי – נרצחה בביתה בהתנפלות על המושבה
נפטרה ביום 11.7.1938 מקום הפטירה גבעת-עדה  מקום הקבורה  גבעת-עדה
תאריך פרסום ספטמבר 2011

גושינסקי אהרן החלוץ וחנה בת האיכר ביילסקי  – מתו באהבתם
נפטרו ביום 2.8.1915 מקום הפטירה מטולה מקום הקבורה  מטולה [לימים הועבר גושינסקי לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2009


גרבוביץ'  מיכל–בהייה - זונה  בשירות הש"י, שנחשדה ע"י הערבים בסיוע ל'הגנה' ורצחוה
 נפטרה ביום 30.4.1939 מקום הפטירה טבריה מקום הקבורה טבריה.
 תאריך פרסום : ספטמבר 2015

 גרוס ישראל חיים – מת מהרעלת דם כתוצאה מפציעתו
נפטר ביום 24.7.1939.מקום הפטירה טבריה  מקום הקבורה  טבריה
תאריך פרסום : מרס 2013

גרין אברהם  - רופא  - כינה הרגה אותו
נפטר ביום 25.4.1918   מקום הפטירה  צפת  מקום הקבורה   צפת
תאריך פרסום מאי 2011

גרינפלד מרים – הנערה שהסתלקה על חוף הכנרת
נפטרה ביום 10.10.1916 מקום הפטירה כנרת  מקום הקבורה  כנרת
תאריך פרסום  יוני 2009

גרינשפון  שמעון - נפטר מעקיצת זבוב נדיר
נפטר ביום 5.6.1929 - מקום הפטירה בלפוריה מקום הקבורה בלפוריה
תאריך הפרסום אוגוסט 2015

דודסקו יוסף – איש ניל"י שנרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 21.8.1945 מקום הפטירה  זכרון-יעקב  מקום הקבורה   זכרון-יעקב
תאריך פרסום יוני 2010

 ד"ר די-האן ישראל– נרצח על ידי אנשים בלתי ידועים
נפטר ביום 28.8.1924 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הגלילי שאול [פורמן] – נורה על ידי חייל סודאני בגלות אריתריאה
נפטר ביום 17.1.1946 מקום הפטירה [סמבל ליד] אסמרה אריתריאה מקום הקבורה בית העלמין הר המנוחות ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


הלפרין אברהם- נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 9.12.1885  מקום הפטירה זכרון-יעקב מקום הקבורה זכרון יעקב 

תאריך פרסום אוגוסט 2016

הררי [ברגנר] משה – שומר, צייר -  אע"ל
נפטר ביום 26.3.1921 מקום הפטירה  וינה מקום הקבורה  בית העלמין היהודי בווינה
תאריך פרסום יולי 2012ייתכן שהדפדפן שלך אינו תומך בתצוגה של תמונה זו. 

הרשלר אהרן – ירו עליו ומת
נפטר ביום 8.1.1873 מקום הפטירה  'משכנות שאננים'  ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

הרשקוביץ משה אליהו - נחנק מעלוקה שתפחה בגרונו
נפטר ביום 8.12.1897 מקום הפטירה עקרון [מזכרת-בתיה]  מקום הקבורה  בית העלמין הישן בראשון לציון
תאריך פרסום מרס 2010

ואן דן-ברג סימור –  קפטן (סרן) פרשים בריטי, נפל בקרב
נפטר ביום 27.10.1917 מקום הפטירה באר-שבע מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי בבאר שבע
תאריך פרסום פברואר 2010

וואגנר ריכרד - נהרג בהפצצה כחייל בחיל-החפרים בצבא הבריטי
נפטר ביום  23.5.1941 מקום הפטירה סודה [כרתים] מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי הבריטי כרתים במפרץ סודה
תאריך פרסום אפריל 2014

וולדינגר פסח  - עיין רייפר צבי


ויזל דוד - פורעים ערבים רוצצו את גולגלתו
 נפטר ביום 27.8.1929  מקום הפטירה חיפה .מקום הקבורה  בית העלמין היהודי העתיק של חיפה
תאריך פרסום  דצמבר 2013


וייס אליעזר - נהרג בהתקפת טרור בעיצומה של מלחמת העצמאות

נפטר ביום 5.11.1948 מקום הפטירה  רשפון מקום הקבורה  בית העלמין רשפון
תאריך פרסום  אפריל 2016


וינברנד אביגיל  - הפגינה בעד עליה חופשית ונורתה למוות

נפטרה ביום 13.8.1946 - מקום פטירה חיפה מקום הקבורה בית העלמין חוף הכרמל חיפה
תאריך פרסום  אפריל 2017
  
וינר מרדכי [מרכוס] הארולד נרצח על-יד שער שכם
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין על הר הזיתים, ירושלים
תאריך פרסום  אוקטובר  2015


ווייסנברג מאי - קריינית הרדיו מתה מפצעיה בפיצוץ של האצ"ל
נפטרה ביום 3.8.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2011

ווליניץ שמואל - חייו קופחו בידי שליחי השלטון בארץ
נפטר ביום 16.11.1943 מקום הפטירה רמת-הכובש מקום הקבורה קיבוץ רמת-הכובש
תאריך פרסום אפריל 2009

וולמן פנחס – נהרג בקרב
נפטר ביום 23.8.1929  מקום הפטירה רמת רחל מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2010

ורבר מנחם - נהרג ממוקש האצ"ל במנהרה ל'בית-הדר'
נפטר ביום 18.6.1947 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  נחלת-יצחק
תאריך פרסום פברואר 2012

זוהר מרדכי – נפל כשומר בכרמי השקדים של המושבה
נפטר ביום 21.7.1917 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2011

זוהר סלה ויוחנן שטאל – אונס ורצח בחולות
נפטרו ביום 28.6.1931 מקום הפטירה סידנא-עלי מקום הקבורה בית-העלמין הישן בתל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ינואר 2012

זידלין מיכאל – נפגע בהחלצו להביא נשק למחניים ומת
נפטר ביום 3.10.1918 מקום הפטירה בית החולים בםבריה מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך פרסום נובמבר 2013


זיונץ מרים - נספתה עם ילדים עולים מטוניס באסון אווירי
נפטרה ביום 20.11.1949  מקום הפטירה דראמאן מקום הקבורה בית-העלמין סנהדריה, ירושלים
תאריך פרסום יולי 2011

זיידנברג חיה -  הוצאה להורג על-ידי לח"י כמרגלת
נפטרה ביום 1.2.1948 מקום הפטירה רמת-הדר מקום הקבורה נחלת-יצחק
תאריך פרסום אוגוסט 2011

זילברמן שמואל אליעזר הנגר – נרצח על-ידי פורעים ערבים
נפטר ביום 6.4.1920  מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2013

זליקוביץ אברהם - קודח בארות מים שנרצח עם שני חבריו
נפטר ביום 21.7.1938 מקום הפטירה עין פשחה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום יולי 2009

זלצהנדלר אלימלך ראה וייס אליעזר

זלצמן יוסף - נרצח בדרך בין כנרת לביתניה
נפטר ביום 26.11.1913 מקום הפטירה בין כנרת לביתניה מקום הקבורה  בדרך בין כנרת לביתניה
תאריך פרסום מאי 2009

זלקר דב -  נרצח בלכתו לאוהלו בעיר על הכרמל
נפטר ביום 19223.8. מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה   בית העלמין היהודי העתיק של חיפה ברחוב יפו
תאריך פרסום  פברואר  2013

חדד סנדר - איש  הברזל נהרג בהתהפך עגלתו
נפטר ביום 20.11.1899  מקום הפטירה  באר טוביה מקום הקבורה  "סגולה" פתח-תקווה
תאריך פרסום אוקטובר 2009

חזנוביץ מאיר -  נהרג מאש חברו בקרב מול שודדים

נפטר ביום 20.5.1913  -   מקום הפטירה מרחביה מקום הקבורה הראשוני בית העלמין מרחביה ומאוחר יותר קברות השומרים בכפר גלעדי
תאריך הפירסום יולי 2015



חסון בכור מורה דרך של משלחת שנרצח בסיני
נפטר ביום אוגוסט 1882   מקום הפטירה  עין אבו-רג'ום (סיני) מקום הקבורה  כנסיית סנט פול, לונדון, אנגליה
תאריך פרסום נובמבר  2014

חפץ דינה – ראה קפלן יקותיאל

 טברסקי מרדכי – האדמו"ר הנרצח
נפטר ביום 6.5.1920 – מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
 תאירך הפרסום אפריל 2014

טורנר יצחק – פועל, רועה ושומר, מת מדלקת ריאות
נפטר ביום 28.3.1915   מקום הפטירה  כנרת  מקום הקבורה  כנרת  [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום ספטמבר 2012

טיטלבוים יוסף – איש בטחון; נרצח על-ידי בדווים
נפטר ביום 12.1947. 9 מקום הפטירה ואדי סראר מקום הקבורה יסוד-המעלה
תאריך פרסום  - ינואר 2014

טרידל  יוסף - התאבד עקב תעוקת חוב כספית
נפטר ביום 29.11.1927  מקום הפטירה  על הר הכרמל – חיפה מקום בקבורה חצר בית טרידל בכנרת מושבה 
תאריך פרסום נובמבר 2015

ידידיה אהרון - נפל בקרב על מחנה המשטרה בשרונה
נפטר ביום 22.2.1946  מקום הפטירה  שרונה/ תל-אביב   מקום הקבורה בית-העלמין נחלת-יצחק, תל-אביב
 תאריך פרסום מאי 2013

יורדן פריץ – גיבור מלחמה ואיש העבודה נפל במערכה על סג'רה
נפטר ביום 13.7.1948 מקום הפטירה סבת מקום הקבורה מנחמיה שורת לוחמי קרב סג'רה לימים הועבר לבית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום יוני 2011

יזרעאלי חיים – הרופא שנרצח בעמדו בחזית מושבתו
נפטר ביום 25.8.1929 הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה   באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010


ילובסקי אברהם ילובסקי הנפח שוד ורצח
נפטר ביום 14.11.1888 מקום הפטירה: ואד אל חנין- נס ציונה מקום הקבורה ראשון לציון.
תאריך פרסום נובמבר 2016



ינקו שמעון - נרצח בתגרה על אדמות המושב
נפטר ביום 11.1.1933 מקום הפטירה  קוסקוס-טבעון מקום הקבורה   כפר ברוך
תאריך פרסום יוני  2013


ירובסקי שרגא– מקבוצת גן-שמואל, נהרג ביריה

נפטר ביום 19.1.1919 – מקום הפטירה חוות גן-שמואל מקום הקבורה חדרה 

תאריך פרסום מרץ 2016



ישראל  מיכאל בועז–[וורדר קריסון]- גר שבא לחסות תחת כנפי השכינה
נפטר ביום 17.10.1860 מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  בית העלמין הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2014

כהן אמציה -  נפל בהדיפת תוקפים על עובדי השדה
נפטר ביום 14.7.1938 מקום הפטירה  רמת-יוחנן מקום הקבורה   רמת-יוחנן
תאריך פרסום ינואר 2013

כץ אליהו  – שיאן אולימפי נרצח
נפטר ביום 24.1.1947  מקום הפטירה מחנה אל- מואזי דרומית לעזה מקום הקבורה  רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום יולי 2010

כ"ץ אסתר-רבקה – ישישה שהשיגוה הרודפים והכוה למוות
נפטרה ביום 16.9.1929 מקום הפטירה צפת מקום הקבורה  בית-העלמין העתיק בחיפה
תאריך פרסום יוני 2009

כרמי זאב עיין וינברנד אביגיל 

לבנון משה-יוסף -  נפל כמקלען בקרב 
נפטר ביום 27.3.1948 – מקום הפטירה ואדי ערה מקום הקבורה הר הרצל, ירושלים
תאריך הפרסום ספטמבר 2014

לוביאנוב הרי – מתנדב מקיבוץ חולתא נהרג בדרום ים-המלח
נפטר ביום 6.1.1939 מקום הפטירה  עין ערוס מקום הקבורה   כפר גלעדי
תאריך פרסום מאי 2010

לוי יהודה אריה - חבר לח"י - נרצח על-ידי לח"י
נפטר ביום 15.1.1948 מקום הפטירה  הוד-השרון מקום הקבורה   נחלת יצחק
תאריך פרסום אוקטובר 2011

לוי ביאנקיני אנג'לו – קצין צי איטלקי וציוני נרצח
נפטר ביום 21.8.1920 מקום הפטירה  דראעי מקום הקבורה אחוזה משפחתית באזור היהודי בבית העלמין בטורינו, איטליה 
תאריך פרסום אפריל  2012

לוין אלתר - המרגל שחזר מדמשק
נפטר ביום 4.10.1933  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום דצמבר 2011

 לויסון אסתר שתילהנדבקה מטיפוס הבהרות בעבודתה בעיר העתיקה בירושלים
נפטרה  ביום  26.3.1917 -  מקום הפטירה ירושלים, מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2017

 לויתן דוד – נהרג על משמרתו בכרם שעל גבול רמלה
נפטר ביום 5.8.1913 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה   בית העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום ינואר 2012

  לוין ישראל - חסיד קרלין שהיה איש לח"י ונרצח על-ידי חבריו
נפטר 24.12.1946 - מקום הפטירה תל-אביב מקום קבורה תל אביב
תאריך הפרסום יולי 2014

לופט-לנצ'יץ צפורה [צ'סיה] – נספתה בתאונת אש באום-אל-עלק
נפטרה ביום 25.5.1922 מקום הפטירה תל-צור מקום הקבורה  קיבוץ גן שמואל
תאריך פרסום אוגוסט 2009

לוקצ'ר ירחמיאל - איש העלייה השנייה שנפל בקרבות סטאלינגרד
נפטר בשנת 1942 מקום הפטירה  סטאלינגרד,  מקום הקבורה  ברית המועצות [לימים הונצח בלוח זיכרון בקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מאי 2009

לזרוביץ חגי – ילד יתום שנהרג בהפצצה איטלקית
נפטר ביום 6.6.1940  מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה נחלת יצחק  . הוריו: הקצין משה לזרוביץ ואשתו ברוריה עם אחיה מנחם קירז'נר שנחטפו על ידי ערבים ממחנה עתלית במאורעות תרצ"ח ונרצחו ב- 17.8.1938 ליד עין הוד נטמנו בבית העלמין של ראשון לציון.
תאריך פרסום אפריל 2011

ליברמן מנוס – נרצח בכרם ביומו האחרון לשמירה
נפטר ביום 22.8.1925 מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  רחובות תר"ן
אשתו סימה – מתה בלידתה תאומות בבית החולים 'הדסה' בתל-אביב ביום 25.2.1925  ונקברה בבית העלמין הישן טרומפלדור
תאריך פרסום יוני 2009


לינדהיימר וילהלם נהרג בדרכו למחנה הבראה זמני של 'פדויי-שבי' באנגליה
נפטר ביום 9.5.1945 מקום הפטירה  ROYE  צרפת מקום הקבורה  בית עלמין הצבאי הבריטי קלישי צפון פריס, צרפת
 תאריך פרסום יוני 2015 


ליפשיץ משה - נפטר אחרי תלאות קשות בסבל ומיסורים
נפטר ביום 9.3.1905 מקום הפטירה יבנאל מקום הקבורה  יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012

לישנסקי ישראל – מרפא הבהמות הראשון
נפטר ביום 7.10.1898 מקום הפטירה יפו מקום הקבורה  זיכרון יעקב
תאריך פרסום ספטמבר 2011

לנגר מרסל [מנדל] - מפקד ב'רזיסטאנס' נערף בגיליוטינה בעוון היותו- יהודי, מהגר וקומוניסט 
נפטר ביום 23.7.1943 מקום הפטירה טולוז, מקום הקבורה  טולוז  צרפת 
תאריך פרסום דצמבר 2015


מגיד פסח  – טבע בים
נפטר ביום 16.7.1936 – מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה בית העלמין נחלת יצחק תל - אביב

תאריך פרסום מאי 2016

מדליא יהודה ליב – נשרף בטחנת הקמח בפלוג'ה
נפטר ביום 14.7.1907 מקום הפטירה פאלוג'ה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום אוקטובר 2012


מדמוני שלמה  כדור אחד פגע בערפו בהלכו מזרחה
נפטר ביום 16.1.1939  מקום הפטירה בדרך לכפר השילוח מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום פברואר 2016 

ד"ר מוסקוביץ אברהם צבי – טבע בואדי
נפטר ביום 19.3.1916 מקום הפטירה  בין בן-שמן ללוד  מקום הקבורה   רחובות בית העלמין תר"ן
תאריך פרסום מאי 2009,

מוצרי אלגרה – נורתה, נאנסה ונשחטה
נפטרה ביום 28.3.1938 מקום הפטירה סג'ור מקום הקבורה  בית העלמין האזרחי חיפה חוף כייאט.
תאריך פרסום יוני 2012

מושקוביץ יעקב ליב  - טבעוני עד מוות
נפטר ביום 20.12.1929 מקום הפטירה  הר כינרת,  מקום הקבורה   כינרת
תאריך פרסום אפריל 2011

מוריסון, קיטל, [קטלינג]  בר [בארקר] ופלטשר – שוטרים בריטיים שנרצחו    
נפטר ביום 9.9.1936 מקום הפטירה גבול הצפון,  מקום הקבורה חיפה [דרך יפו] בית העלמין הפרוטסטנטי
תאריך פרסום פברואר 2014

מזי"א אליהו רוניא  - מת כשחלה בברחו ממאסר בדמשק
נפטר ביום 18.10.1919 מקום הפטירה  ירושלים,  מקום הקבורה   הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום נובמבר 2011


מזרחי אברהם - במקום חופה הרגוהו הערבים


נפטר ביום 20.8.1929 – מקום הפטירה ירושליםמקום הקבורה  הר בזיתים ירושלים
תאריך פרסום ינואר 2017

מיטלמן אריה -  חייל ה'גדוד העברי' שטבע בירדן
נפטר ביום 18.4.1919 מקום הפטירה  צמח  מקום הקבורה   בית העלמין הבריטי בהר הצופים ירושלים
תאריך פרסום יולי 2012

מילמן מרדכי – ארצישראלי שנפל בשורות הבריגדה הבינ"ל ה-15
נפטר ביום 5.9.1938 מקום הפטירה  אברו  מקום הקבורה   סיירה פאנדולס, ספרד
תאריך פרסום ינואר 2011
מינקוב זלמן אהרן– מראשוני הפרדסנים  מת צעיר ופתאום
נפטר ביום 22.11.1911 מקום הפטירה  רחובות מקום הקבורה רחובות
תאריך פרסום יוני 2016

 מירטנבאום [מירטנבוים] אריה יהודה [ליאון]שלח יד בנפשו 
נפטר ביום  12.8.1917 – מקום הפטירה תל-עדש, מקום קבורה ראשון מרחביה, מקום קבורה אחרון קברות השומרים כפר גלעדי
תאריך פרסום מאי 2017

מלמד שמעון ראה קורנגולד ישראל

מלץ מאיר אמיל ראה וינברנד אביגיל 

ממש"י ראה שמואלביץ מנחם-מנדל

מרגולין אליעזר –נרצח על-ידי חייל פולני
נפטר ביום  28.6.1942 מקום הפטירה  גן-יבנה  מקום הקבורה   גן-יבנה
תאריך פרסום דצמבר 2011

משקיט מרדכי-ישראל  ראה לינדהיימר וילהלם  
תאריך פרסום יוני 2015

נוביק אהובה  [נבות] - נפטרה מרוב צער וייסורים
נפטרה ביום  27.11.1915 ? מקום הפטירה מִצְפָּה מקום הקבורה מִצְפָּה?
תאריך הפרסום אוקטובר 2016


נזרי נסים –נהג מונית שנורה למוות
נפטר ביום 31.10.1941– מקום הפטירה ארבל מקום הקבורה בית העלמין הישן בטבריה
תאריך הפרסום יולי 2016

ניטשיוף חנה – גרת-צדק שנהרגה מרימון-יד נטוש
נפטרה ביום 27.8.1918 מקום הפטירה סג'רה מקום הקבורה  אילניה
תאריך פרסום יולי 2009

ניימן [מנוחין] שיינדל– הרעילה את עצמה לדעת
 נפטרה ביום 8.11.1910  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית העלמין תר"ן – רחובות
תאריך פרסום יולי 2009

ניסנוב יחזקאל – נפל על משמרת הכבוד הלאומי
נפטר ביום  23.2.1911   מקום הפטירה  וואדי פיג'אס  מקום הקבורה   –יבנאל
תאריך פרסום מאי 2012


סנדלר יהודה –נפל על משמרתו באדמות בית-הלל 

נפטר ביום 25.1.1941 – מקום הפטירה בית הלל מקום הקבורה בית הלל 
תאריך פרסום מרס 2017



סנדלר מלכה -שמתה מהכשת נחש
נפטרה ביום  11.1.1895 מקום הפטירה מטולה מקום הקבורה מטולה
תאריך פרסום יוני 2017


סבתני [Savtani] משה - הוצא להורג על-ידי ה"הגנה"
נפטר ביום 5.5.1940  מקום הפטירה חיפה  מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום פברואר 2010

סגלוביץ משה –  שומר-רוכב שנהרג על משמרתו בשדות
נפטר ביום 20.6.1918 מקום הפטירה מרחביה  מקום הקבורה  מרחביה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום פברואר 2013

סדובסקי אריה  - נרצח בנסעו בשליחות מסחר לעקבה

נפטר ביום  2.3.1940 מקום הפטירה  כורנוב מקום הקבורה בית-העלמין לחללי מגורשי ת"א-יפו במלחמת העולם הראשונה בכפר-סבא

תאריך פרסום ינואר  2010.


סולומונס  לזרוס-ליונל חייל יהודי ב "קלעי המלך "
נפטר ביום  21.8.1918 מקום הפטירה הדרדנלים [כנראה]  מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי  St. Germain au Mont d'or ליד העיר ליון, צרפת
תאריך פרסום פברואר 2015


 סחרוב ישראל - איש הצבא התורכי, נפטר מקדחת צהובה

נפטר ביום 23.10.1917 מקום הפטירה בית החולים "שערי צדק" ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום דצמבר 2009

סלנט רבקה –  נפטרה ממלריה
נפטרה ביום 21.7.1894 מקום הפטירה בית החולים ראשון לציון מקום הקבורה  ראשון לציון 
תאריך פרסום אפריל 2015

סלע פנחס – תוך עבודתו נחטף, נשדד, והוכה למוות

נפטר ביום 28.12.1950 מקום הפטירה נחל אבוב מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת יצחק

תאריך פרסום אפריל 2012
עדין מיכאל -  נורה בגבו על ידי מתנקש ערבי ו'משפט השמונה'
נפטר ביום 26.7.1939 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום ינואר 2013

עמיאל רינה [סול]  -  נרצחה ב'גן-הוואי'
נפטרה ביום 8.1947. 10 מקום הפטירה תל-אביב מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום מרס 2012
                                         
ענתבי אלברט - "ראיס אל יהוד" - מגדולי השתדלנים בארץ שנבגד
נפטר ביום 4.4.1919 מקום הפטירה איסטנבול מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי באיסטנבול
תאריך פרסום יולי 2009

פאייר שמואל – כרטיס עלייה לגן עדן
נפטר ביום 1942. 24.6 מקום הפטירה מאוריציוס מקום הקבורה  בית-העלמין היהודי סנט מרטין במאוריציוס
תאריך פרסום נובמבר 2009

פדרמן שמואל [הרברט] – נפל בפעולת פשיטה מאחורי קווי האויב
נפטר ביום 24.10.1943 מקום הפטירה קאלימאנוס מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי הבריטי ברודוס
תאריך פרסום נובמבר 2011

פולונסקי אריה - שוטר-חרש נרצח ע"י האצ"ל
נפטר ביום 30.5.1939 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אוגוסט 2009

פולני יצחק - סמל משטרה יהודי שנהרג מידי איש לח"י
 נפטר ביום 2.4.1944   – מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חוף הכרמל חיפה
תאריך הפרסום מאי 2014

פולציק מרדכי– חניך "השומר-הצעיר" נהרג באסון התפוצצות ליד ים-המלח
נפטר ביום 9.4.1942 מקום הפטירה עין-גדי מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום  יולי 2010

פומרנץ מרים - נערה ירושלמית שנהרגה בהפגזה בריטית
נפטרה ביום  10.5.1918. מקום הפטירה כפר-סבא מקום הקבורה  בית-העלמין לחללי מגורשי יפו בכפר-סבא
תאריך פרסום דצמבר 2012

פורביס ג'וזף אדוארד  - שוטר בריטי שנפל בליווי שיירת הנציב העליון
נפטר ביום 11.6.1923 מקום הפטירה יסוד-המעלה מקום הקבורה בית העלמין הבריטי פרוטסטנטי בנצרת
 תאריך פרסום  אוקטובר 2013

פורטוגלי מנדיל נפל האקדח ופלט כדור שקלע בצווארו
נפטר ביום 13.1.1917 מקום הפטירה בית-גן מקום הקבורה [המקורי יבנאל] 'קברות השומר', כפר גלעדי
תאריך פרסום ינואר 2015

פורמן שאול ראה הגלילי שאול
תאריך פרסום  אוגוסט  2014


פיין בנימין - מגדל אתרוגים שאע"ל
נפטר ביום  23.5.1909 מקום הפטירה ראשון-לציון. מקום הקבורה  בית העלמין הישן ראשון-לציון
תאריך פרסום  אוגוסט 2013
                                           
פיינברג יוסף – ממייסדי ראשון לציון מת משברון לב
נפטר ביום 25.3.1903 מקום הפטירה יריחו מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  אוגוסט 2009

פינקלשטיין אלעזר – נורה על ידי רועה ערבי ומת מפצעיו
 נפטר ביום 20.4.1916  מקום הפטירה בן שמן  מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  ינואר 2013
פכטר בן עמי – נפל בשיירת יחיעם
נפטר ביום 27.3.1948 מקום הפטירה כברי מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנהריה
תאריך פרסום  ספטמבר 2012

פלדמן מרדכי – ירייה אחת פגעה בלבו
נפטר ביום 12.10.1936 מקום הפטירה  רמת ישי מקום הקבורה  בית העלמין הישן בקיבוץ יגור
תאריך פרסום  דצמבר 2010

פלטשרראה מוריסון

פפר נחום– נהרג בתאונת מטוס
נפטר ביום  נפטר ביום  31.12.1936  מקום הפטירה  עפולה מקום הקבורה נהלל [גבעת שמרון] 
תאריך פרסום   מרס 2013
פרוינד אליעזר - בן יבנאל שנפל בפלישה לסיציליה
נפטר ביום  1943 ,17.7  מקום הפטירה  סיראקוז מקום הקבורה בית-העלמין הצבאי הבריטי בסירקוז . סיציליה 
תאריך פרסום   אפריל  2013

פרידמן שמואל - פועל ושומר נרצח בגבול זרנוגה
נפטר ביום 23.7.1913 מקום הפטירה נס ציונה מקום הקבורה רחובות- תר"ן [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום אפריל 2010

פריצקר ישראל – אנשי לח"י רצחו אותו
נפטר ביום 3.9.1943 מקום הפטירה  תל-אביב מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום מרס 2011

צדק נחמה – אחות שנרצחה בבית החולים הממשלתי
נפטרה ביום 18.8.1936; מקום הפטירה  יפו; מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום יוני 2012

צונגר יעקב – תעלומת רצח
נפטר ביום 13.3.1937 מקום הפטירה  תל-נוף , מקום הקבורה  נחלת יצחק
תאריך פרסום יולי  2013

צורף שלמה-זלמן – נפל חלל ממכת חרב בלכתו לבית הכנסת
נפטר ביום 16.9.1851  מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום אפריל 2009

קבלי  כוכבא -  נהרגה מפגז ירדני בהניקה את תינוקה
נפטרה ביום 10.7.1948; מקום הפטירה  ירושלים מקום הקבורה  הסופי  הר  המנוחות - ירושלים
תאריך פרסום   ספטמבר 2013

קוברט חנה - נספתה בספינת המעפילים 'מפקורה'
נפטרה ביום 5.8.1944  ; מקום הפטירה  הים השחור, מקום הקבורה  הים השחור
תאריך פרסום יולי 2013

קורנגולד ישראל ו מלמד שמעון -  דם גיבורים נשפך
נפטרו ביום 12.4.1909 מקום הפטירה  סג'רה מקום הקבורה סג'רה [לימים הועבר קורנגולד לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום מרס 2012

קיטל, [קטלינג]  -  ראה מוריסון


קליי דב – נפל חלל בדמי עלומיו בהגנת המושבה
נפטר ביום 25.2.1915 מקום הפטירה  מלחמיה מקום הקבורה   מנחמיה
תאריך פרסום דצמבר 2010

קפלן יקותיאל דינה  חפץ -  נהרגו על ידי בנה המשתולל  מאהבה
נהרגו ביום 8.1.1919 מקום הפטירה   רחובות מקום הקבורה   רחובות תר"ן מזרח
תאריך פרסום  אוקטובר 2013

קפרא יונה [חממי] – הנרצח הראשון במושבה
נפטר ביום 2.10.1910 מקום הפטירה רחובות  מקום הקבורה רחובות- תר"ן
תאריך פרסום מרס 2011

קראוזה אליהו - שבוי שנרצח
נפטר ביום 17.5.1944 מקום הפטירה במחנה שבויים בויטן, שלזיה  מקום הקבורה בית העלמין בחלקת הצבא הבריטי קראקוב [רקוביצי]  פולין
תאריך פרסום אוקטובר 2014

קרופיק בנימין – נרצח בביתו על-ידי שודדים
נפטר ביום 2.5.1920 – מקום הפטירה מרח' מקום הקבורה בית העלמין הישן של זיכרון-יעקב
תאריך הפרסום אוגוסט 2014

קרייר שלמה– לוחם מהגדוד הראשון של הפלמ"ח נפגע מירי צלף ערבי
נפטר ביום 15.5.1948 מקום הפטירה מאליכיה מקום הקבורה בית העלמין צפת
תאריך הפרסום מאי 2015

קריסון וורדר -ראה מיכאל בועז ישראל


קרלינסקי יעקב -  צעיר שנפל חלל


נפטר ביום 5.5.1881 - מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה בית העלמין תר"ו רחובות
תאריך הפרסום דצמבר 2016

קרמין מיכאל – נהרג בזמן הרעשה אווירית
נפטר ביום 14.1.1917  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הישן בבאר שבע
תאריך פרסום מאי 2009
  
רוזין בנימין-צבי – שרפו את גופו באש עם גווילי תורה
נפטר ביום 25.8.1929 מקום הפטירה  באר-טוביה מקום הקבורה  באר-טוביה
תאריך פרסום יוני 2010

רוזמן [מוגילביץ] ישראל [קאלוגר] – הקרבן הראשון של השמירה בגדרה
נפטר ביום 13.8.1890 מקום הפטירה  גדרה מקום הקבורה  גדרה
תאריך פרסום ספטמבר 2009

רוזנבאום יצחק - נהרג על קידוש השם על סף ארץ הקודש
נפטר ביום 26.11.1946  מקום הפטירה  חיפה מקום הקבורה  בית העלמין הישן חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום מאי 2010

רוזנפלד משה – בן מנחמיה שנרצח בידי כנופיית אל-קאסם
נפטר ביום 7.11.1935 מקום הפטירה הר הגלבוע מקום הקבורה  בית העלמין הישן של עין חרוד
תאריך פרסום מאי 2009

רוזנפלד שלמה-יצחק ובנו בר כוכבא – נורו למוות על ידי בן מושבתם
נפטר ביום  8.9.1942 מקום הפטירה מנחמיה מקום הקבורה  מנחמיה
תאריך פרסום מרץ 2015

רוטציגל בנימין  -  רופא שנפל על משמרתו
נפטר 16.2.1866 מקום הפטירה ירושלים מקום הקבורה הר הזיתים ירושלים

תאריך פרסום יולי 2014

רוקבן  [מזרחי] קדיה - הוצאה להורג על-ידי האצ"ל
נפטרה ביום 8.3.1947  מקום הפטירה רחובות מקום הקבורה  בית-העלמין של תימני מרמורק
תאריך פרסום נובמבר 2010

ריבלין אליהו-יהושע – גוייס לצבא  התורכי  כעוזר לרוקח ונפטר מכולירע
נפטר ביום 24.5.1916  מקום הפטירה  באר-שבע מקום הקבורה  בית-העלמין הצבאי בבאר שבע
תאריך פרסום אוקטובר 2014

רייפר צבי – חייל 'גבעתי' שנהרג בהגעת 'אלטלנה'
נפטר ביום 21.6.1948  מקום הפטירה  בית דגון מקום הקבורה  בית העלמין הצבאי בנחלת-יצחק גבעתיים.
 תאריך פרסום ינואר 2015

שוויגר דב  [בערעלי] – 
מראשוני "השומר" - כרע נפל
נפטר ביום 12.4.1909 מקום הפטירה [מצפהביה"ח הסקוטי בטבריה מקום הקבורה טבריה [לימים הועבר לקברות "השומר" בכפר-גלעדי]
תאריך פרסום יולי 2011



שוויקי יעקב וג'ורג' סטאנפילד  בלייק  – שומר וגיאולוג נרצחו באחד מסיוריהם
נפטרו ביום  4.7.1940  מקום הפטירה נחל חימר מקום הקבורה הר הזיתים/ בית הקברות הפרוטסטנטי בהר-ציוןירושלים
תאריך פרסום  ספטמבר 2009

שוורץ מרדכי - נתלה על-ידי הבריטים
נפטר ביום   16.8.1938 מקום הפטירה כלא עכו מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של חיפה [חוף הכרמל]
תאריך פרסום דצמבר 2010

שטאל יוחנן ראה זוהר סלה

שטמפפר רבקה ראה סלנט רבקה

שטרנגלז דב– נפל בהתקפת האצ"ל על מחנה צבא בריטי
נפטר ביום   27.12.1945 מקום הפטירה תל אביב מקום הקבורה  בית-העלמין הישן של תל-אביב [טרומפלדור]
תאריך פרסום ספטמבר 2011

שיטרית אסתר –  הקרבן הראשון של מאורעות תרצ"ו בחיפה
נפטרה ביום 23.4.1936 מקום הפטירה חיפה מקום הקבורה  חיפה
תאריך פרסום אפריל 2013

ר' שמואל אהרון ואשתו וויטא – שודדים הרגום
נפטרו ביום  2.12.1899 מקום הפטירה שכונת אבן ישראל  ירושלים מקום הקבורה   הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  נובמבר 2009

שמואלביץ מנחם מנדל - תעלומת מותו - הקבר הראשון בכנרת
נפטר ביום 25.5.1911 מקום הפטירה כינרת מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום נובמבר  2012

שמוקלר שרה – הקדחת הצהובה הרגה אותה
נפטרה ביום 6.5.1919 מקום הפטירה יסוד המעלה  [ביה"ח 'הדסה'  צפת] מקום הקבורה  כינרת
תאריך פרסום יולי 2010

שניידרוביץ יהודית - ילדה שנפטרה ממחלה
נפטרה ביום 2.5.1913  מקום הפטירה באר-טוביה מקום הקבורה בית העלמין 'טרומפלדור' תל-אביב.
תאריך פרסום מאי 2014

שעהנבוים [עץ הדר] ישראל-חיים – יליד הארץ שנרצח בשכונתו
נפטר ביום   9.4.1881  מקום הפטירה 'מאה שערים' ירושלים מקום הקבורה  הר הזיתים ירושלים
תאריך פרסום  פברואר 2012

שפושניק שניאור – בדווים הרגו אותו
נפטר ביום   12.12.1919 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג'– כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שקולניק אהרן– נהרג בחפרו באר
נפטר ביום  10.3.1929 מקום הפטירה יבנה מקום הקבורה  בית-העלמין תר"ן רחובות
תאריך פרסום מאי 2011

שר אהרון – בהתקלות עם בדווים נפגע ונהרג
נפטר ביום 6.2.1920 מקום הפטירה תל-חי מקום הקבורה  תל-חי [לימים הועבר לאנדרטת 'האריה השואג' –כפר גלעדי]
תאריך פרסום  אוקטובר 2009

שרמיסטר יואב – נספה בהפצצה הגרמנית במושבה
נפטר ביום  15.1.1918   מקום הפטירה פתח-תקווה מקום הקבורה  בית העלמין "סגולה" פתח תקווה
תאריך פרסום מאי 2011